גורלם של היהודים ברומניה בכלל ובטרנסניסטריה בפרט נושא אופי וגוון ייחודי. בקיץ 1941 , בתמורה להשתתפות כוחות צבא רומניה במבצע ברברוסה, העניק היטלר לשותפו יון אנטונסקוּ את טרנסניסטריה – חבל הארץ שבין הנהרות דנייסטר ובּוּג בדרום־מערב אוקראינה. 80 אחוזים מהיהודים שישבו באזור ערב המלחמה נרצחו בששת החודשים הראשונים לכיבוש הגרמני־הרומני, ועשרות אלפי יהודים אחרים נרצחו בחבלים בסרביה וצפון בוקובינה בקיץ ובסתיו 1941 בידי שכניהם ובידי כוחות צבא רומניה וגרמניה. בהוראתו של אנטונסקו גורשו לטרנסניסטריה היהודים ששרדו מגלי ההרג והרצח באזורים האלה, לרבות יהודי דרום בוקובינה והיהודים ממחוז דורוהוי. בחבל ארץ נידח מגולל את קורותיהם של היהודים שגורשו מבסרביה, מבוקובינה וממחוז דורוהוי לחבל טרנסניסטריה ופותח צוהר לחיי היום־יום של היהודים שהתקבצו בגטאות מוגילֶב, שַרגוֹרוֹד, דז'וּרין, מוּרָפָה ובֶּרשָד מסתיו1941 ועד לשחרור בידי הצבא הסובייטי בחודש מרס 1944. בהסתמכה על תיעוד מארכיונים בארץ ובעולם, על מאות ראיונות וראיונות קבוצתיים עם שורדי שואה, על ספרי זיכרונות וכן על ספרות מחקר ד"ר שרה רוזן מראה כי הישרדותם של היהודים בגטאות הללו הושפעה בעיקר ממאפייני הגירושים ומנסיבות החיים בגטאות עצמם. האי־סדר הכללי ששרר בממשל הרומני ובצבא רומניה ותאוות הבצע שרווחה בקרב פקידי ממשל, אנשי צבא ושאר גורמי שלטון עמדו מעל לאידאולוגיה האנטישמית הרדיקלית הרומנית והם־הם שיצרו פרצות במדיניות הרומנית הרשמית כלפי היהודים, פרצות שלהן נודעה השפעה רבה על חיי היומיום של היהודים בגטאות טרנסניסטריה. נוסף על כך, מסוף שנת 1942 עמד לרשותם של המגורשים לטרנסניסטריה הסיוע מבית, מן הקהילות היהודיות שנותרו ברומניה ה"ישנה" (ברֵגאט) ומוועדת הסיוע האוטונומית בבוקרשט. הספר בחבל ארץ נידח מביא את סיפורם הייחודי של המגורשים לטרנסניסטריה ושל היהודים שחיו באזור ערב המלחמה.
אל הספר