בחבל ארץ נידח 122 להפצת המחלה, תחילה בקרב היהודים בגטאות ואחר כך בקרב האוקראינים שבסביבתם . רבים מהמגורשים מבסרביה חלו בטיפוס הבהרות עוד בגטאות ובמחנות המעבר שהקימו שם הרומנים . תנאי התברואה במחנות אלו היו מחפירים, מי השתייה היו מזוהמים, והרעב היה כבד כי השלטונות לא סיפקו להם מזון . משרד הבריאות בבוקרשט ידע על המגפה המתפשטת במחנות בבסרביה והורה לרופאים היהודים לפעול למיגורה . הוא גם הורה לספק מזון 3 ממחנות אלו הוצעדו היהודים למחנות, אבל הוראה זו מעולם לא יושמה . המגורשים ממקום למקום, ובתוך כך הופצה המחלה לאורך תוואי השיירות אל בֶּרשד וממנה ופגעה בעיקר בצפון – מזרח טרנסניסטריה, אזור שהוקמו בו כעשרה גטאות . כאמור, הטיפוס פשׂה גם בקרב האוקראינים המקומיים 4 בטרנסניסטריה ורבים מהם חלו . המגורשים — חולים, מותשים, רעבים וצמאים — לנו תחת כיפת השמים או בצפיפות ובזוהמה של רפתות ושל דירי חזירים ולא הייתה להם כל 5 אפשרות להתרחץ . לא מפתיע אפוא שהיו טרף קל לכל מחלה ומגפה . יתר על כן, כשפרצה המגפה לא עצרו את השיירות ולא בודדו את החולים . אמצעי המנע היחיד שננקט היה קבורת המתים בצידי הדרך — וגם על כך ...
אל הספר