הדאגה ליתומים

פעילות הוועדים : ארגון העבודה ומפעלי הסעד 221 גם יתומים שהוסיפו להתגלגל ברחובות ובכפרים בחיפוש אחר פת לחם ומחסה — על כל הקבוצות האלה חסרים נתונים מספריים . בחודשים הראשונים בגטאות לא התארגנה כל עזרה ליתומים . ילדים בוגרים יותר ניסו להשיג מזון בעצמם, היו בהם שסחרו בשוק בזוטות כגון גפרורים, סיגריות, שרוכי נעליים וכדומה . דוד בן ארצי היה בן תשע או עשר בלבד כשהתייתם . הוא סיפר כי כשהגיע לגטו בֶּרשד סחר בשוק 76 היו ילדים שהסתכנו ויצאובגפרורים, אבני מצית ומוצרי סדקית למיניהם . מן הגטאות כדי לחזר על הפתחים בכפרים או לנסות למצוא עבודה אצל 77 פעוטות שנותרו ללא דואג נמסרו לאימוץ אצל משפחות שנחשבוהאיכרים . מסודרות יחסית או משפחות של יהודים מקומיים שנשארו בבתיהן ויכלו להקצות פינה ליתום תמורת סיוע כספי מוועד הקהילה, אבל לא היה בכך 78 כדי לפתור את הבעיה משום שמספר היתומים גדל מיום ליום . הוועדים וראשיהם אומנם הכירו באחריותם ליתומים, אבל עד אמצע שנת 1942 לא אִפשרו להם הקשיים הכלכליים לטפל ביתומים טיפול כולל . עד אז הופנו המשאבים הדלים מאוד של הוועדים בראש ובראשונה להקלת הרעב בגטאות על-ידי הקמת מטבחים...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה