בחבל ארץ נידח 298 מתחום השוק גם יהודים שבאו לשם בתקווה לקנות דבר מה, והתופעה 144 מוכרת גם בגטו שַרגורוד . היהודים בגטאות טרנסניסטריה הבינו כי הכליאה בגטאות, הניתוק מן העולם החיצון ומניעת ההספקה של מזון, מים, תרופות ואמצעי הסקה לגטאות שימשו את הרומנים אמצעים להמית אותם . כך כתבה ביומנה מרים קורבר-ברקוביץ' ב- 21 בינואר 1942 : 145 גם אז היה רע, היום מלאה שנה מאז מרד הליגיונרים בבוקרשט . חשבתי שלא יכול להיות יותר רע, אולם היום אני מבינה שהיה יכול להיות טוב יותר אילו הרגו אותנו, את כולנו, אז [ לפני הגירוש ] , בבית שלנו . זה עדיף מן הגירוש שלנו לשממה, כדי שנמות מקור ומרעב . כי 146 עכשיו ברור לי ואני מבינה שלשם כך גירשו אותנו מן הבית לכאן . ואכן, גם בלא הצהרת מדיניות מפורשת, בחורף 42 / ,1941 כשבגטאות השתוללה מגפת טיפוס, לא אִפשרו השלטונות הרומניים להכניס לגטאות תרופות, אמצעי חיטוי וחומרי דלק להסקה : כל עוד מתו היהודים בשקט והמגפה לא סיכנה את אנשי הצבא, הז'נדרמים והפקידות הרומנית — הפסיקו 147 השלטונות הרומניים להתעניין בגורלם של היהודים בטרנסניסטריה . עם הרעב והתת-תזונה פחת כוחם של תושבי הגטאו...
אל הספר