היהודים המקומיים בטרנסניסטריה ערב הכיבוש הרומני־הגרמני

בחבל ארץ נידח 34 תשעה אחוזים מכלל בתי התפילה של כל הדתות שפעלו באזור זה לפני 11 המהפכה . ואולם למרות האיסור על כל צורה של פולחן דתי ועל אף התעמרות השלטון הסובייטי ביהודים, לא חוסלה הזהות היהודית והיהודים לא ויתרו על זיקתם לדתם, על ערכיה ועל קיום מנהגיה . תפילות בציבור נערכו בחשאי בבתים פרטיים . מלכה קליינמן, בת שַרגורוד, העידה כי פקידי ממשל יהודים שהשתתפו בתפילות שכאלה הסתכנו בפיטורים מעבודתם, בשמונה עד עשר 12 שנות מאסר בכלא הסובייטי או אף בגירוש לסיביר . השימוש ביידיש היה מותר בברית-המועצות, אך השימוש בשפה העברית נאסר . ואולם בעדות קבוצתית שגביתי מניצולי גטו מוגילֶב סיפר 13 תיאורים יצחק ילון כי מצא באחד מבתי הגטו מאגר של ספרים עבריים . 15 14 ואברהם קורןדומים של מאגרי ספרים עבריים מזכירים גם הרמן שולמן שגורשו לגטו בֶּרשד . *   *   * הכרת זירת ההתרחשות הכרחית להבנת הנסיבות שאליהן נקלעו המגורשים ולהבנת הגורמים שסייעו להישרדות הציבור היהודי, ולכן אקדים ואתאר בקצרה את מקומות היישוב שבהם הוקמו הגטאות שבמרכז מחקר זה, את תולדות היהודים בהם ואת ראשית ימי הכיבוש . מוגילֶב עיר המחוז של מחוז מוגי...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה