בחבל ארץ נידח 204 לעבודות הכפייה נדרשו גברים בני שש-עשרה עד שישים שנה וגם נשים . הדרישות לעובדים הגיעו מן הז'נדרמריה המקומית או מן השלטונות הגרמניים ישירות לראשי הגטאות של ערי המחוז מוגילֶב או בַּלטה, ושם נקבעה המכסה לכל גטו וגטו במחוז . תמורת עבודתם הובטח ליהודים שכר יומי זעום בצורת תלושי מזון בשווי מַרק אחד לפועל פשוט ושני מַרקים לבעלי מקצוע . הבטחה זו לא קוימה בדרך כלל, ורק לעיתים נדירות קיבלו 4 העובדים מנת מרק או פרוסת לחם . היו עבודות כפייה בגטאות עצמם או בקִרבתם, והיו עבודות קשות במחנות כפייה מרוחקים מן הגטאות או, לפי דרישת הגרמנים, במחנות עבודה בשטח שבשליטתם בעברו המזרחי של הנהר בּוּג . עובדי הכפייה 5 בתוך הגטאות היהששולחו למחנות אלו הוצאו להורג בתום העבודה . מדובר בדרך כלל בעבודה במִפקדות הצבא או הז'נדרמריה, בעיקר בניקיון או על-פי דרישות הז'נדרמים . בעבודה בז'נדרמריה השתלבו גם נשים, 6 נשים נדרשו גם לעבודות קשות כגוןבעבודות ניקיון, בישול וכביסה . סלילת כבישים, עבודה חקלאית בשדותיהם של הכפריים בקולחוזים וקטיף טבק . כך למשל ב- 3 באוקטובר 1942 נדרשו להתייצב בשַרגורוד 1,500 עובדים —...
אל הספר