הקמת הוועדים וראשית ההתארגנות

בחבל ארץ נידח 146 ראש המושבה וראשי הקבוצות נחשבו אחראים באופן אישי לנכונות של כל היהודים במושבה לקיים את כל הוראות הממשל הרומני והז'נדרמריה . דרישה זו לארגון ולבחירת הנהגה עלתה בקנה אחד עם הצרכים המיָדיים של המגורשים, אלא שהוועדים לא קיבלו כל אמצעים למילוי תפקידם . נאסר עליהם להכניס לגטאות הספקה של מזון, תרופות, חומרי ניקוי וחיטוי או אמצעי הסקה, ואף נותק הקשר בין הגטאות וגם הקשר ביניהם ובין הקהילה היהודית ברומניה . על אף ההוראות המפורטות שבסעיף ,5 בפועל לא באו לעולם ועדים שכאלה . הוועדים היהודיים, בדומה ליודנרטים שמינו 16 נחשבו בעיני השלטונות הרומניים רק הגרמנים בגטאות מזרח אירופה, צינור להעברת פקודות ודרישות להספקת מכסות של עובדי כפייה או להכנת רשימות של עובדי כפייה או של מועמדים לגירוש מן הגטאות 17 הארגון הפנימי של הגטאות וחיי היהודים בהם מעולם ואמצעִי לביצוען . לא עמדו בראש מעייניהם של הרומנים . השמות שניתנו לוועד של יהודי מוגילֶב בשתי תקופות עיקריות לקיומו מדברים בעד עצמם : מנובמבר 1941 עד דצמבר 1942 נקרא הוועד הזה הוועד לתיאום העבודה היהודית והעזרה ליהודים המגורשים בעיר ובמחוז מוג...  אל הספר