ראשי הוועדים והציבור בגטאות

בחבל ארץ נידח 176 טענות על שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם . להלן אבחן את ההאשמות האלה של הציבור היהודי בגטאות ואשאל כיצד הן משקפות את דמותם ופועלם של ראשי הוועדים ואת התמודדותם עם הקשיים שעמדו לפניהם . ראש הוועד בגטו מוּרפה , נחום בָּקָל, נתפס בעיני המגורשים כמי שלא היה קשוב לסבלם של אֶחיו בגטו, ולציבור היהודי בגטו היו טענות כלפיו . כך לדוגמה תיאר את התנהגותו צבי וינברג, מגורש מסוּצ'בה, שנאלץ לפנות אליו בבקשת עזרה במימון תרופה להצלת חיי אשתו : השוטר היהודי [ ששמר על פתח ביתו של בָּקָל — ש"ר ] מסביר לי שציוו עליו לא לתת לאיש להיכנס . [ . . . ] לבסוף מר בקל מופיע, וצועק עלי : "מה אתה עומד כאן ? אתה לא יודע שאני לא מקבל אף אחד בבית ? מה אתה רוצה ? " [ . . . ] "תראה מר בקל, אשתי חולה מאוד, אתה מכיר אותה, אמא לארבעה ילדים, אני חייב להציל אותה ואני עדיין יכול . אני מבקש ממך, תן לי 7 מארקים לקניית התרופה ואני מבטיח לך שבהזדמנות הראשונה אחזיר לך את הכסף" . [ . . . ] כשהוא שמע שמדובר בכסף התחיל לצעוק כמו משוגע : "מה ? אתה רוצה כסף ? " לתשובתי שבכסף הזה תלויים חיי אשתי, הוא צעק עלי בכעס : "נו אז מה ?...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה