ספירת שבעה השבועות מפסח עד העצרת מבטאת ציפייה והתרגשות לקראת חג השבועות "זמן מתן תורתנו". חג צנוע זה נמשך יום אחד בלבד ואין לו תאריך מפורש בתורה. הוא אינו מוזכר בספרי הנביאים והכתובים עד לדברי הימים. וגם בין סדרי המשנה וספרי ההלכה הוא לא זכה לחטיבה נפרדת ומיוחדת. בתורה מודגש אופיו החקלאי, ומצוותיו: עליה לרגל, לחם הביכורים והקורבנות הנלווים אליו, מקוימות בציבור בבית המקדש.מימות חז"ל ואילך מזוהה החג בעיקר כיום מתן תורה במעמד הר סיני וזיהוי זה הפך לעיקר מהותו בתודעה, בהגות, במנהגים ובתפילות החג עד היום הזה.
אל הספר