מקרא ביכורים כשיבש המעיין ונקצץ האילן

היו ראויים לקריאה, כיוון שלאחר שמכר את שדהו אינו יכול לקרוא, לכן מביא ואינו קורא, ולא אומרים כיוון שעכשיו אינו ראוי לקריאה לא יביאם כלל ! על כך השיב הירושלמי שמדובר שמשעה ראשונה כשהפריש את הביכורים כבר היה בדעתו למכור את השדה, ומתחילה כבר לא נראו לקריאה, לכן מביא ואינו קורא . וכך גם בנוגע לשליח . הבעלים לקטו על מנת לשלוח את הביכורים ע"י אחר ולכן הביכורים לא היו ראויים לקריאה . הירושלמי המשיך לשאול על כך ממשנתנו ( ביכורים פ"א מ"ו ) שם נאמר "יבש המעין נקצץ האילן, מביא ואינו קורא" . הקושיה היא, הרי בשעה שלקט את הביכורים עדיין לא יבש המעיין ולא נקצץ האילן ונראה לקריאה, ואף על פי כן מביא ואינו קורא ? על כך ענה הירושלמי שבמשנתנו מדובר שכשהפריש הביכורים, כבר יבש המעיין ונקצץ האילן, ולפי תנא קמא לא היה ראוי לקריאה כלל . ההנחה היא שההעמדה הזו בירושלמי היא עקבית, וחיבור שני המקורות בירושלמי מלמד כך : המקרה - מדובר שהאילן נקצץ והמעיין יבש, ולאחר מכן הבעלים הפרישו ביכורים . הדין והנימוק לפי תנא קמא - מביא ואינו קורא, כי הפירות לא היו ראויים לכתחילה לקריאה, כי האילן נקצץ והמעיין התייבש עוד לפני ההפ...  אל הספר
תבונות