היו ראויים לקריאה, כיוון שלאחר שמכר את שדהו אינו יכול לקרוא, לכן מביא ואינו קורא, ולא אומרים כיוון שעכשיו אינו ראוי לקריאה לא יביאם כלל ! על כך השיב הירושלמי שמדובר שמשעה ראשונה כשהפריש את הביכורים כבר היה בדעתו למכור את השדה, ומתחילה כבר לא נראו לקריאה, לכן מביא ואינו קורא . וכך גם בנוגע לשליח . הבעלים לקטו על מנת לשלוח את הביכורים ע"י אחר ולכן הביכורים לא היו ראויים לקריאה . הירושלמי המשיך לשאול על כך ממשנתנו ( ביכורים פ"א מ"ו ) שם נאמר "יבש המעין נקצץ האילן, מביא ואינו קורא" . הקושיה היא, הרי בשעה שלקט את הביכורים עדיין לא יבש המעיין ולא נקצץ האילן ונראה לקריאה, ואף על פי כן מביא ואינו קורא ? על כך ענה הירושלמי שבמשנתנו מדובר שכשהפריש הביכורים, כבר יבש המעיין ונקצץ האילן, ולפי תנא קמא לא היה ראוי לקריאה כלל . ההנחה היא שההעמדה הזו בירושלמי היא עקבית, וחיבור שני המקורות בירושלמי מלמד כך : המקרה - מדובר שהאילן נקצץ והמעיין יבש, ולאחר מכן הבעלים הפרישו ביכורים . הדין והנימוק לפי תנא קמא - מביא ואינו קורא, כי הפירות לא היו ראויים לכתחילה לקריאה, כי האילן נקצץ והמעיין התייבש עוד לפני ההפ...
אל הספר