'יתרו קודם מתן תורה היה'? על מיקומו של סיפור יתרו, עיצובו הספרותי ומשמעויותיו

המלמדים על פתיחת שערי קבלת התורה לכל אומות העולם, ומעמיד על נס את המוסר כמי שמהווה מרכיב מרכזי בתהליך גיבושו של עם הסגולה . סיפור ביקורו של יתרו בהר האלהים, לאחר יציאת מצרים, על שני חלקיו, מעלה שאלות הנוגעות למיקומו של הסיפור, לפירוט הרחב של פרטי הביקור ולפשר הפריבילגיה שלה זכה יתרו, בשונה מזרים אחרים במקרא . שאלת מקומו הכרונולוגי של סיפור יתרו העסיקה רבות את פרשני המקרא הקדומים והמאוחרים, שהתפלגו בין הסוברים כי ביקור יתרו התרחש לאחר מתן תורה ו'אין מוקדם ומאוחר בתורה', לבין הטוענים כי הביקור התרחש קודם למתן תורה, והוא נתון במקומו 2 העיסוק הרב בשאלה זו הזניח במעט את העיסוק בשאלה, הכרונולוגי מבחינת רצף האירועים . מפני מה זכה יתרו, הכהן המדייני, לכך שלתיאור ביקורו ועצתו למשה יוקדשו פסוקי מקרא רבים כל כך, הממוקמים בין פרשיות הרות גורל בהוויה הישראלית, מלחמת עמלק מלפניו ומעמד הר סיני לאחריו . חשיפת משמעויותיו ומסריו של סיפור יתרו רובצת לפתחה של אסכולת המאחרים שצריכה לבאר, מדוע ראתה התורה לנכון לחרוג מהמתודולוגיה המרכזית של עיצוב סיפורי התורה, ולהכניס את סיפור יתרו לפני תיאור מעמד הר סיני בנ...  אל הספר
תבונות