האם אנו מאמינים שאנו לא יכולים להבין? האם במקום שבו יש אמונה יש הבנה? אולי ההבנה היא תנאי לאמונה? הספר דיאלוג עם אלוהים מפגיש לראשונה לוגיקן נוצרי בעל דמיון שאינו יודע גבולות ומשורר יהודי חד מחשבה. במסעותיהם לידיעת האל בחרו שניהם לסטות מדרך המלך לשבילים שטרם סומנו. על רקע הדיאלוג הטעון בין אמונה לתבונה, נחשפת הגות מקורית ומפתיעה שבה רציונליות קרה ולהט מיסטי אחוזים בחיבוק אינטימי.
יוהנס אריגנה – לוגיקן בשירות הקיסרות הקרולינגית, המורה שנרצח בידי תלמידיו – הוא התיאולוג החשוב ביותר בהגות הנוצרית של ימי-הביניים המוקדמים. אריגנה חי את חייו על חוד התער, בשביל הצר של אחדות הניגודים. נאמר עליו שהוא חצוף, האשימו אותו בחטאי הגאווה ובפשעי התבונה, גינו את כתביו, רמזו שהקדושה אינה אחת ממעלותיו. למקטרגיו הוא ענה שדבר לא יעצור את המלומד בדרכו אל האמת. כמאתיים שנים אחר כך, במחצית המאה ה-11, אוטודידקט צעיר וזועם יוצא למסע חיפושים נפתל אחר האמת ומוצא בו אהבה: אהבת החכמה ואהבת אלוהים. חייו הקצרים הם עדות לחופש המחשבה ולחופש היצירה שנקנו בייסורים גדולים. ספרו "מקור-חיים" מתקבל במסורת התיאולוגית של ימי-הביניים כפרי עבודתו של נוצרי אלמוני. יחלפו כ-800 שנים עד שתיחשף זהותו של הפילוסוף הצעיר – שלמה אבן גבירול.
אריגנה וגבירול נעים במעגלים נפרדים אך חופפים: מתוך בירור הסינתזה הפרשנית של אמת ההתגלות ואמת הפילוסופיה שמציע כל אחד מההוגים נחשף מתווה פילוסופי לידיעת אלוהים אשר אינו אלא מדריך מעשי לדיאלוג עם אלוהים.
אל הספר