|
|
עמוד:12
12 עידית שקד והתנגדות לתרבויות ולפולחנים השונים - אבל גם הטמעה של רעיונות מגוונים והפנמתם . בזכות העובדה שקווי התיחום טרם הוגדרו, נולד דיאלוג בין-תרבותי ובין-דתי חדש, שלא בהכרח מבטל את האחר אבל גם אינו מתבטל בפניו . תרבות הרנסנס הדביקה לימי הביניים תדמית של בורות ועזובה מחשבתית . לאחר שתדמית זו התקבלה, נמחקו מסדר יומם של ההיסטוריונים של המחשבה האנושית אלף שנים של יצירה והגות . למרות הנטייה לצמצם את המורכבות רוויַת הסתירות של ראשית ימי הביניים לתמונה חד-ממדית של קנאות דתית ושמרנות אידאולוגית, תקופה זו מתאפיינת דווקא בהתמודדות אמִתית עם ריבוי קולות, שכן חשיבה ולמידה זכו למעמד גבוה בסולם הערכים של התקופה . בתוכנית "לימודי הליבה" במוסדות הלימוד באירופה הנוצרית, נמצאה הלוגיקה לצד לימודי הדקדוק ולימודי הרטוריקה בסל משותף שכונה "הטריוויום", ולסל זה צורפו המתמטיקה, הגאומטריה, האסטרונומיה והמוזיקה, שזכו לכינוי "הקוורדיום" . יחדיו היוו את שבע האומנויות החופשיות ( Septem Artes Liberals ) . ההכשרה בשבע האומנויות החופשיות הייתה הבסיס ללימודים מתקדמים בפילוסופיה ובתאולוגיה . בספריית "בית הספר של החצר המלכותית" נאספו פרשנויות לאריסטו וחיבורים קלאסיים אחרים, בהם חיבורים מאת אוקלידס ותלמי, ובמאה ה- 8 הורה צו של הקיסר לפתוח את מוסדות הלימוד חינם לכל דורש . במרחב הערבי מתקבלת תמונה דומה : ימי הביניים המוקדמים עמדו בסימן פריחה פילוסופית ומדעית . במאה ה- ,9 בהנהגת בית עבאס, הוקם בבגדד "בית החוכמה", ששימש מכון מחקר, מכון לתרגום כתבי יד וספרייה לכתבי פילוסופיה ומדע מרחבי העולם . שערי "בית החוכמה" היו פתוחים לכולם, והתמחות במדעים השונים הייתה ההכשרה המקובלת למלומדים של התקופה . הפעילות הענפה של תרגום כתבי יד משפות שונות יצרה נגישות לרעיונות חדשים . הנגישות אפשרה הסגת גבול של
|
|