סיכום ביניים: מטפיזיקה של אחדות

94 עידית שקד מול התמורה האין-סופית שבאהבת האל . אבן גבירול מדגיש את חוויית השחרור והעוצמה כאשר התלמיד זוכה לאיחוד רוחני עם מושאי הכרתו . ואולם מה שלא נאמר חשוב לא פחות ממה שנאמר . החוויה המיסטית של מפגש פנים אל פנים עם המהות העליונה נותרה בגדר רמיזה בלבד, כאפשרות . האפשרות היא העיקר . קשה לאפיין את מקור חיים כטקסט מיסטי באופן חד-משמעי . המדובר בטקסט מורכב מאוד, רווי סתירות, הנושא בחובו שכבות של משמעות . אין להעמידו אך ורק על צד החקירה הרציונלית, ואולם הגדרת הטקסט כחיבור מיסטי תחטא ברדוקציוניזם לצד האחר . אפשר לומר שגורמים מיסטיים משתלבים במערכת רציונלית . לפיכך אפשר לראות את מקור חיים כחוליה בשרשרת ארוכה של טקסטים המציגים רציונליזם מיסטי, לצדם של פלוטינוס, אוגוסטינוס, אריגנה, רמב"ם ואחרים . אבן גבירול בחר לפרוש את משנתו הפילוסופית במבנה ספרותי של דיאלוג . הטקסט אינו פורש בפני הקוראים סיפור מסגרת ואין בו רמז לזהות הדוברים . הקורא מכיר אותם בכינויים "רב" ו"תלמיד" - זיהוי המעיד על יחס היררכי ביניהם . הבחירה בכינויים אנונימיים עשויה להצביע על כך שאבן גבירול מרחיב את השיח הפנימי לכלל אמירה ...  אל הספר
רסלינג