|
|
עמוד:10
10 עידית שקד ספר זה מטרתו לערוך דיון רציונלי בא-רציונלי . במרכזו שני הוגים : שלמה אבן גבירול ויוהנס סקוטוס אריגנה . אבן גבירול הוא בן המאה ה- ,11 ילד הפלא של שירת ספרד, פרשן ופילוסוף, מחברו של מקור חיים ( Fons Vitae ) , אדם של סתירות וניגודים . אריגנה ( Eriugena ) הוא בן המאה ה- ,9 תאולוג ופילוסוף נוצרי, לוגיקן ומתרגם, יועץ ומורה בחצר הקיסרות הקרולינגית, מחברו של על חלוקת הטבע ( De Divisione Naturae ) . הספרים מקור חיים ו על חלוקת הטבע מעצבים מודלים רציונליים של אוניו-מיסטיקה - התאחדות שכלית עם אלוהים . אין הם מייצגים הבנה מקובלת של מיסטיקה, כשם שאינם מייצגים גישה מקובלת של חשיבה רציונלית . השאלה שתלווה אותנו לאורכו של הדיון היא, האם השאיפה לאוניו-מיסטיקה מתממשת בהם הלכה למעשה או שמא היא בגדר כמיהה בלבד ? בסוגיה זו הדעות חלוקות ; מחד גיסא, הודגשה גישתם הרציונלית של שני הספרים ; פרשנות רציונלית ייחסה לביטויי האקסטזה והאיחוד המיסטי המופיעים בספרים ערך מטפורי שאין לקבלו כלשונו . מאידך גיסא, נטען ששני הספרים מציעים ייצוג מורכב של מיסטיקה רציונלית . להערכתי, פרשנות מיסטית-רציונלית נאמנה יותר לטקסט . לאורה אטען שהספרים מציגים מופת של חיי עיון וזיכוך הנפש, שעיקרם חקירה תבונית כמפתח לידיעה ולהכרת המציאות, כדרך לקיום דיאלוג עם אלוהים וכתנאי לאוניו-מיסטיקה . על כן גבירול ואריגנה הם מיסטיקנים של התבונה . הפרשנות המוצעת בספר מבקשת להבין את הפרויקט הפילוסופי של אבן גבירול ואריגנה כפריצת התהום המפרידה בין דיבור למעשה, כלומר, לא כשיטה תאורטית מופשטת אלא כדרך חיים . שאלת היחס בין ההתגלות לבין צורות ידע אחרות שבה ועלתה תכופות בימי הביניים, ואופיו של הדיון התאולוגי בשאלת היחס
|
|