199 דיאלוג עם אלוהים נברא באדם . משעמד במבחן התבונה והאמונה, נתעלה לדרגת מלאך, ומשום כך היה יכול לצאת בשאתו את הפרדס עמו בתוכו . הסיפור המעניין של "ארבעה שנכנסו לפרדס" מעלה במסגרת הנתונה שתי שאלות יסוד אונטולוגיות : האחת היא השאלה של הממשות לעומת מראית עין, והאחרת היא שאלת מקומה של הממשות . בחיפוש אחר תשובה נדמה כי נקלענו שלא בטובתנו לגן השבילים המתפצלים . שביל אחד עשוי להוליך אותנו אל עבר האידאליזם ; שביל אחד מתפצל לתעתוע תודעתי נוסח תפיסת הסימולציה של בודריאר, שטוען שהתמונה המשכפלת את עצמה היא כל מה שיש לנו בעולם חסר מציאות, שמסכות מסמנות בו את המציאות ; ואילו שביל אחר מתפצל אל עבר אפשרות כינונן של מציאויות חלופיות, המרובות כמספרן של המטפורות האפשריות . למרבה הצער, שבילים אלו היו מותירים אותנו תועים לעד במבוכי הפרדס . אבל אבן גבירול ואריגנה מבטיחים לנו שאם נבחר בשביל הדיאלקטיקה וניטיב לפסוע בדרכיה ( כאותו רקדן ניטשיאני, אמן ההליכה על חבל מתוח מעל לתהום ) - לא זו בלבד שנפתור את חידת אבני השיש הטהור, אלא נגלה את הדרך לשאת עמנו את הפרדס כולו בצאתנו משם, שכן, כמאמר אריסטו, נגלה "ידיעה 32...
אל הספר