סיכום ביניים: הכול מואר

140 עידית שקד דבקותו הבלתי מתפשרת של אריגנה בדיאלקטיקה של אחדות וריבוי, משמעה קבלה בלא עוררין של כל הפרשנויות, ובתנאי שפרשנויות אלו מקורן בתבונה . את ההתגלות האלוהית כפי שהיא מנוסחת בכתבי הקודש, עלינו לקבל רק בעקבות הבנה פילוסופית ; החיפוש אחר האמת מביא את הפילוסוף להבנה שהשגת האחדות דורשת ממנו לחולל מהפך במושג התבונה . הרגע שבו התלמיד נוכח במגבלות ההכרה על דרך החיוב הוא רגע מיוחד . להערכתי, תיאור החוויה בידי התלמיד הוא משיאי הפרוזה המיסטית-פילוסופית של החיבור : אני מרגיש עצמי מוקף בכל עברי בענן השחור של מחשבותיי . בנושאים אלו, לא נותר אלא לפנות לאמונתי לבדה, כפי שמסרוה האבות הקדושים . ואולם כאשר אני מנסה להגיע לידי הבנה ברורה של הדברים שאני מחזיק בהם בכוח האמונה אני נדחה, הקשבתי מאוימת על ידי החשכה העבה, או נכון יותר, על ידי האור המוגבר, שמקורו באותו הדבר הנסתר ממני . 235 236 מציב הניסיון לפרוץ ממרחבי הריבוי "לשביל הצר של האחדות" אתגר שאין בכוח העיון התבוני לעמוד בו . בבקשו אחר המהות האלוהית פונה התלמיד לוודאות האמונה, אבל כשהוא מנסה להבין את מה שהוא מאמין בו - ההבנה חומקת ממנו והוא נ...  אל הספר