בכרך שלפנינו קובצו עשרים ושניים מחקרים (עשרים בעברית ושניים באנגלית), קצרים וארוכים, מפרי עטו של חוקר הספרות התלמודית וענפיה, פרופ' שמא יהודה פרידמן, איש בית המדרש לרבנים באמריקה ואוניברסיטת בר-אילן, שנכתבו במשך ארבעת העשורים האחרונים. המאמרים נחלקים לחמישה שערים: ארבעה בעברית ואחד באנגלית. בכל השערים באים הן מאמרים רחבים על עקרונות חקר התלמוד הן מאמרים המוקדשים לנושא ממוקד, שגם הם לא רק ללמד על עצמם יצאו אלא ללמד על הכלל כולו יצאו. הספר פותח בהקדמה בת תשעה עמודים מאת המחבר, ובה סקירה מחודשת של הנושאים הבאים בחמשת השערים, אחריה השערים עצמם, ולהלן מעט על הנכלל בהם. בשער הראשון, "שער הסוגיא", נדפסים מאמרי יסוד בחקר הספרותי של הסוגיא בתלמוד הבבלי, כגון "מבוא כללי על דרך חקר הסוגיא" ו"מבנה ספרותי בסוגיות הבבלי"; על יד המאמרים הוותיקים בא כאן מחקר בשם "'אל תתמה על הוספה שנזכר בה שם אמורא' – שוב למימרות האמוראים וסתם התלמוד בסוגיות הבבלי", המעדכן את דרכו של המחבר בשאלת סתם התלמוד, ואף מגיב בהרחבה לרעיונות שהועלו בנושא זה לאחרונה. מן השער השני, "שער הנוסח", יצוינו המאמרים המקיפים "להתהוות שינויי הגירסאות בתלמוד הבבלי" ו"לאילן היוחסין של נוסחי בבא מציעא – פרק בחקר נוסח הבבלי", והמאמר "כתבי יד של התלמוד הבבלי – טיפולוגיה של כתיב". בשער השלישי, "שער האגדה", שני מאמרים מתודולוגיים פרוגרמטיים: "לאגדה ההיסטורית בתלמוד הבבלי" ו"דמא בן נתינה – לדמותו ההיסטורית; פרק בחקר האגדה התלמודית". השער הרביעי הוא "שער העיון", ובו שלושה מאמרי עיון בסוגיות, העוסקים בהעברות הלוך ושוב של דברי תלמוד, שעולה מהם שרק מדברי הגאונים ניתן להציל מידע על הצורה המקורית של הסוגיא לפני ששונו פניה על ידי העברה שהועברה אל תוכה. כן נידונית תופעת סוגיות ראש פרק, ובעניין זה "ראש פרק המפקיד". בשער החמישי הובאו שני ערכים אנציקלופדיים. האחד על מעמד הברייתות בבבלי – ( "Barayta") – והאחר חותר להגדרות יסוד במהות הסוגה "תלמוד" ובמייצגה הגדול התלמוד הבבלי:"Talmud (Introduction), Talmud Bavli". המאמרים סודרו בדפוס מחדש, ונוספו הפניות לעמודי הכרך שלפנינו ואף מעט עדכונים של תוכן וביבליוגרפיה, ומפתחות מפורטים למקורות ולעניינים. בעטיפה: קטע קטוע של תלמוד מן הגניזה הקאהירית, אשר יופיו והישרדותו מסמלים את התלמוד כולו.
אל הספר