הקדמה

עמוד:יב

תתמה על הוספה שנזכר בה שם אמורא ) . גם קביעות אלה , מקומן להיעשות בדיון מפורט ולא בקביעת צורה גרפית בהצגת לשון הסוגיא . ויש לקוות שהעיון ההולך ומתפתח יאפשר אסיפת התכונות והגדרתן , ואף אסיפת קורפוס : " אוצר דברי סתם התלמוד " . נרמזו כאן כמה פעולות עריכתיות שנעשו במסגרת בית היוצר של התלמוד הבבלי , וראוי להבחין בין שתי פעולות , שניתן לכנותן '' סידור " ו " פירוש " . ה " מסדר " קובע יחידות ספרותיות קטנות או גדולות יותר בתוך התלמוד השנוי על משנת רבינו הקדוש , אשר קיומן הראשוני היה אי שם בים ההיולי של התורה שבעל פה . סידור זה נעשה על ידי סמיכתן של היחידות למשנה מסוימת , או לשמועה הסמוכה כבר למשנתה , מתוך אסוציאציה לאו דווקא הדוקה מאוד , ובלבד שתמצאנה את מקומן בתלמודה של בבל ; ויש שהוסמך קובץ שלם מתוך קישור הקיים בין החוליה הראשונה בלבד לבין העניין שבסוגיא . אחרי " המסדר " יבוא ה " מפרש " , הרי הוא בעל קישורי המשא והמתן שבסוגיא , ויוסיף חוליה של שקלא וטריא _, היוצרת רצף שוטף , ש " בולע " את היחידה החיצונית לתוך הדיון המקומי . וכרגיל בכגון זו , נוצרו לא רק חוליות של לשונות קישור אלא אף קשרים ענייניים : הנסמך החדש מתפרש מתוך מושגי המסגרת הראשונית , והמטרה העריכתית מעניקה הגדרות מושגיות חדשות לתוכן היחידות שהוסמכו ( ראה איחוי פרשיות סמוכות בסוגיות הבבלי ) . שער הנוסח בשנות ההוראה של פרק " השוכר את האומנין " ( בבא מציעא , פרק שישי ) , משנת תשל " ד עד שנת תשל " ו ( בערך ) , נהגתי לקרוא כסדר את כל כתבי היד של נוסח התלמוד בפרק זה , ולרשום לעצמי את גירסות כל עדי הנוסח למבחר קטעים , על פי רוב לרצף של מילה אחת עד שמונה מילים לערך . לכל קטע שבחרתי הקדשתי עמוד נפרד , שבו רשמתי בראש העמוד את נוסח דפוס וילנא ( בהיקף רחב יותר , כמשפט שלם , ובו מסומנות בקו מילות החילוף הנידון ) , ומתחתיו גירסת כל אחד מעדי הנוסח ( = כתבי יד ודפוס ראשון ) - דפים אלה הגיעו למניין שלוש מאות לערך , ולבסוף מצאו את מקומם בעיוני הנוסח שבספר " תלמוד ערוך " . במהלך תהליך זה התחלתי להבחין באקראי ב " התנהגות " סדירה בין עדי הנוסח , ותחילה עמדתי על הקשר ההדוק בין כ " י פירנצה וכ " י מינכן . הנתונים קמו והסתדרו לנגד עיני , ללא כל מגמה מפורשת מצידי , או הנחה מוקדמת של אופי שינויי הגירסאות והשיטה לבדיקתם . אפיינתי תופעה זו לעצמי בכינוי אסוציאטיבי , שאין לו קשר כלשהו לדעות ולתאוריות של חקר הנוסח : רשמתי לעצמי , Rosencrantz and Guildenstern אותן דמויות במחזה " המלט " של שייקספיה המופיעות תמיד כזוג , ולא ייפרדו . כך כ " י פירנצה וכ " י מינכן מציגים גירסא משותפת אשר יש בה יחוד לעומת גירסאות אחרות . אחר כך נקבצו ובאו , ללא חיפוש או בירור מצדי , בני זוג נוסף , הלא הם כ " י המבורג וכתב יד עתיק שצירפתי מכמה קטעי גניזה , וכיניתיו כ '' י ג , 1 זוג אשר אף הוא נפרד אך מעט . ותופעה נוספת הזדמנה לנגד העיניים : בכל חילוף גירסא מהותי או משמעותי ( קראתי לאלה "חילופים מובהקים " ) שני הזוגות עמדו בתנגודת חזיתית זה מול זה . גם הסתמנה תכונת יסוד נוספת : בכל 3 על " המסדר " ו " המפרש " ראה תלמוד ערוך , פרק השוכר את האומנין - הפירושים , ירושלים תשנ " א _, עמי . 179 - 178

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא