לפרופי שלמה מורג לשון חכמים ברכה פתיחה המאמר דלהלן אינו אלא התחלה וראשית למחקר יותר מקיף , שיעסוק בחלוקת כתבי היד של התלמוד הבבלי לקבוצותיהם על פי בחני כתיב , מסורות לשון , עיצוב נוסח המשנה והתלמוד , פלאוגרפיה וקודקולוגיה . אין במאמר הזה אלא קווים ראשונים לקראת מקצת ממסקנות המחקר ההוא , שיבוצע אף בצירוף חוקרים אחרים . נקודת המוצא בזה היא הכתיב והלשון בלבד . יחזקאל קוטשר הוא שהחל בשעתו לזרז ולקדם את קביעת טיבם של כתבי היד של הבבלי כדי להכריע על איזה כתב יד ( או כתבי יד ) יש להשתית את תיאור הדקדוק של הארמית הבבלית . כדרכו , התייחס קוטשר בעיקר להבחנה אחת - איזה כתב יד מייצג נאמנה את לשון אמוראי בבל ואיזה מסלפה : ציר של איכות - כתבי יד " טובים " , " אבות טקסטים " , ולעומתם כתבי היד שבהם שובשו התכונות המקוריות , בעיקר על ידי " המעתיקים של אירופה " . נקודת המוצא של קוטשר בבחירתו הייתה לשון הגאונים ( בעיקר לפי " הלכות פסוקות " כ " י ששון ו " הלכות גדולות " כ " י פריז ) , ועל כן קבע בעיקר כתב יד אחד שיש להעריכו ככתב יד טוב , הוא כ " י המבורג ( להלן כי " ה ) של הבבות , עם ציון לפסחים כ " י קולו...
אל הספר