קביעת נוסח התלמוד הבבלי נמשכה דורות רבים , גם לאחר " חתימתו " ו " סיומו " . התלמוד שהיה מונח לפני הגאונים , שבעיקרו וביסודו הוא התלמוד שלפנינו , עוד פשט צורות ולבש צורות , בחינת המשך לעריכתו ולסידורו . החוקרים העמידו על תופעות אלה בעיקר מתוך חיבורים מתקופת הגאונים , כגון השאילתות , אשר משוקעים בהם דברי תלמוד השונים מן הנוסח שלפנינו . אין ספק שכמה מגירסאות אלה - כגון לשונות פירוש ו " לישנא אחרינא " - עברו מעותק לעותק משום שנכתבו בגליון והמעתיקים בחרו בנוסח זה דווקא . וכבר תיאר רב האי גאון דבר זה בתשובתו : ... " והרבה מצוי כן שתולין בקצה הנוסח או בין טורין תיליא דאדכרתא או דפירושא או לשון אחר ובא הנוסח וחושבו עיקר " . פעילות ענפה זו אינה באה לביטוי ברוב כתבי יד של התלמוד , ומכאן חשיבותו של הקטע המתפרסם כאן , שמקורו בתקופה שבה עדיין היו התופעות הנזכרות שכיחות יותר . בשני מקומות מצאנו בגוף כתב היד גירסה השונה מכל שאר הנסחים , בעוד שהגירםה המוכרת לנו כתובה שם בגליון בלבד , ונוסח הפנים נראה כנוסח מקורי , שנדחה אחר כך מכל ספרי התלמוד . גליון אחד " פירושא " הוא , והשני " לשון אחר " , ונמצאות א...
אל הספר