הקדמה

עמוד:יג

חילוף נוסח מובהק קיימות בעיקר שתי גירסות יסוד בלבד ( למעט שינויים קלילים שבין העדים ) . עוד התברר שגירסתם של כל שאר עדי הנוסח הסכימה בכל חילוף וחילוף לגירסת אחד הזוגות , אבל לא באופן עקיב . המסקנה המתבקשת מכלל התופעות הללו היא שכל הגירסאות משתלשלות משתי משפחות או ענפים של נוסח - מייצגיהם הטהורים של ענפים אלה הם כתבי היד ג 1 והמבורג ( = גה ) מחד גיסא , וכתבי היד פירנצה ומינכן ( = פמ ) מאידך גיסא , וכל שאר עדי הנוסח יונקים לסירוגין מענף אחד או ממשנהו . מתוך תמונה זו מתבררות כמה נקודות מעניינות , כדלהלן : א - חילופים אלה , הממלאים את עדי הנוסח של ימי הביניים , אינם פרי הגהות של תקופת הראשונים באירופה , שכאילו הגיהו בחופשיות באותה תקופה ומפעילות זו נשתלשלו שינויי הגירםא _, אלא מתקופה קדומה יותר , שנוצרו בה שני טיפוסי נוסח , אשר בסופו של דבר גירסאותיהם באות בכל עדי הנוסח השוטפים בימי הביניים , לפני עידן הדפוס . ב - שינויי הגירסא אינם טעויות אלא נובעים הם מהתערבות פעילה ומכוונת , שבאה לשפר את הנוסח או להבהיר את כוונתו , ולעתים , בשינוי סגנון קלילים יותר , באופן טבעי ואורגני . בהסבר השניות הנקייה ( שני ענפים ושתי גירסאות בכל חילוף ) , יש לראות תהליך זה כאילו התרחש , לשבר את האוזן , בשני מרכזים שונים בבבל . מלבד תופעת ליקוט גירסאות משני ענפים בעדי הנוסח המעורבים , כמתואר לעיל , מסירת עצם הגירסאות של כל קטע וקטע ( = הקשר ספרותי קצר ) היא מדויקת ונאמנת לאבות הענפים . ג - התערבותם של אבות שני הענפים בנוסח המקורי אינה שווה . ענף גה הוא נוסח שמרני , העורך את לשון הנוסח מעט מאוד באופן יחסי , ונשאר קרוב לנוסח המקורי ; פמ הוא ענף פעיל , המבצע שורה של שיפורי לשון , הבהרות , תיאום פנימי ( הרמוניזציה ) , ועוד . ד - ברוב חיבורי הגאונים והראשונים נמצא ליקוט משני הענפים , לפעמים לא במידה שווה , אלא כאלה המגלים קירבה לאחת הענפים על משנהו . יוצאים מכלל זה הם ספר הלכות גדולות בתקופת הגאונים , והתוספות בתקופת הראשונים , המתאימים שניהם כמעט לגמרי לגירסת ענף פמ , הענף הפעיל והיצירתי . ה - ההזדהות הגדולה של ספר הלכות גדולות עם נוסח ענף פמ מאשרת את עתיקות שני הענפים , שהרי הענף הפעיל , כלומר זה שביצע את מירב השינויים על בסיס הנוסח המקורי , היה קיים כבר במאה התשיעית ! מסקנות בדיקת נוסח " השוכר את האומנין " הושמעו ביום עיון לרגל מלאת שמונים שנה למו " ר פרופ ' שאול ליברמן ז " ל , בסיון תשל " ח , וראו אור בקובץ מחקרי יום העיון , במאמר " לאילן היוחסין של נוסחי בבא מציעא - פרק בחקר נוסח הבבלי " ( ושם סקירת תולדות המחקר בנוסח הבבלי ושינויי גירסותיו ) . באותה תקופה ובשנים הסמוכות נמשך המחקר על פרק זה , עד שנאספו כמאתיים וחמישים חילופים מובהקים בתוך פרק קצר זה . איסוף זה איפשר סטטיסטיקה של נטיותיו של כל אחד מעדי הנוסח המעורבים לאחד הענפים , ומקביעת קירבה יחסית לכל אחד מהם הסתמן דירוג ברור , אשר על פיו סודרו השורות בסינופסיס של הפרק כולו , הבא בספר " תלמוד ערוך " : אבות הענפים בקצוות , והערים המעורבים ביניהם , מסודרים על פי הדירוג שנקבע . אישור לדירוג זה יוצא מצורת החלוקה העקיבה וה " גאומטרית " הנבחנת בסינופסיס , 4 פורסם בספר תלמוד ערוך ( לעיל , העי (; 3 שם - הנוסח עם מבוא כללי , ירושלים תשנ " ז , ועיין שם , עמי . 55 - 25

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא