|
|
עמוד:יד
בהצטרפותם של עדי הנוסח המעורבים לאחד הענפים , ולפעמים נדירות יחסית בקליטתה משותפת של גירסא מאוחרת , שאינה באה כמייצגים הטהורים של הענפים הקדומים . בשנות החמישים של המאה הכ ' פירסם רא " ש רוזנטל ז " ל את תוצאות מחקריו על נוסח הבבלי של מסכת פסחים , ובהן חידוש חשוב לעומת הידוע מקודם על אופיים של שינויי הגירסאות בתלמוד הבבלי . רוזנטל טען שקיימות שתי משפחות נפרדות בנוסח מסכת זו , וייחס את התהוות השינויים לשלב של המסירה הגמישה שבעל פה . לדעתו התלמוד נערך בתכניו , אבל לא בלשונו , שנמסר באופן חופשי , עד שנתהוו ( במסכת פסחים ) , שתי המשפחות הנזכרות . המחקר בפרק " השוכר את האומניך הוכיח שתופעת הפילוג למשפחות או לענפים שמופרדים בהפרדה נקייה זה מזה איננה מיוחדת ויחידה למסכת פסחים , ויש כמותה גם בפרק " האומניך . נתוני פרק זה רמזו גם לדגם אחר של התהוות השינויים , לאמור השינויים לא נוצרו כתוצאה ממסירה גמישה ופתוחה אלא בתהליך שהתרחש על בסיס של נוסח קבוע ונוקשה , שנמסר קרוב לצורתו המקורית ( והיתה צורה מקורית ) בענף אחד , או שטופל בעיבוד יצירתי בענף עתיק אחר . גם נפתח מכאן מקום לתמוה על ההשערה שהתלמוד נערך בתוכנו אך לא בלשונו , ונשאר פתוח וגמיש עד לתקופה מאוחרת יחסית , ועל האפשרות שמסירת נוסח גמיש ולא קבוע תניב אחידות של מבנה הסוגיות ואחידות הלשון לרוב , פרט לדיבורים מוגדרים בודדים מקומיים , תופעה שמוסברת יפה על פי הדגם העולה מפרק " השוכר את האומנין " ( ראה להתהוות שינויי הגירסאות בתלמוד הבבלי ) . לימים העלתה הבדיקה את הסבירות שגם תופעת נוסח מסכת פסחים מתיישבת יפה לפי דגם זה , וכך אף מסכתות אחרות . בדיקת קטעי הגניזה השייכים למסכת בבא מציעא העלתה תופעות חדשות מלבד הנאמר לעיל , כדלהלן : שיטת סימנים בסימון סוגיות רצופות ; כ " י ג 1 המשמר כתיב שיש בו תופעות לשון שהיו ידועות מקודם מן הספרות התלמודית הארץ ישראלית בלבד ; קטע גניזה אחר ( לבבא מציעא כא ע " ב - כב ע " ב ) שבאות בו תופעות כתיב כבכתבי הגאונים ( " מעיקבא " תחת " מעיקרא " ) , ובו קטעי נוסח שאינם ידועים ממקום אחר , אשר חלקם ( היקרות בלתי ידועה של פסק יע " ל קג " ם ) הוחלפו בגיליון בנוסח הידוע לנו . הרי מתועד כאן תהליך עדכון נוסח התלמוד המתואר בדברי רב האי גאון ( ראה לתלמודם של גאונים - קטע קדום של תלמוד עם גליונות נוסח ) . גם ללא גליון נוסח מוחשי העומד נגד העיניים ראינו לנכון לזהות הוספות רבות בפרק שמיני של בבא מציעא ( ראה הוספות וקטעי סברא בפרק החובל ) על פי עדויות בדברי הראשונים . על ידי כך ניתן היה לשחזר גירסא מקורית והדוקה יותר של הפרק , ובו בזמן לעסוק ביחס הרמב "ם להוספות בתלמוד , שהרי זיהוי הוספות אלה עמד לנו גם להסביר דברי את הרמב " ם על פי הנוסח המקורי בדברי הגמרא . 5 וראה : From" Sinai to yberspaceC : the Transmission of the Talmud in Every geA " , Priming , ! he Talmud , from Bomberg to Schottenstein , eds . S . L . Mintz & G . M . Goldstein , New York 2005 עמ' . 147 6 לגיטץ ראה - כיצד מדקדקץ ? עיון בשינויי הגרסות של התלמוד הבבלי לרגל הופעת י ' ג כרכים של דקדוקי סופרים השלם ' . וראה ספרי תוספתא עתיקתא על מסכת פסח ראשון , מקבילות המשנה והתוספתא ופירושן בצירוף מבוא , רמת גן תשס " ג , עמ ' , 88 - 87 ושם על מחקריהם במסכת זו של תלמידיי , ד " ר שמואל יוסף וולד וד ר אהרן עמית . 7 שם , עמ ' . 158 - 150 וראה במבוא לספרי על גיטין פרק תשיעי בסדרת " תלמוד האיגוד - , בדפוס . . 8 ל י כתבי - יד קדומים למסכת בבא מציעא " , עלי ספר ט ( תשמ '' א ) , עמ ' . 55 - 5
|
|