תוחלת החיים הממוצעת של האדם קצרה עד כדי גיחוך. בהנחה שנגיע לגיל שמונים, יש לנו קצת יותר מ-4,000 שבועות על פני כדור הארץ.
לא פלא שאנחנו מרגישים תמיד כאילו אין לנו מספיק זמן. רשימת המטלות שלנו הולכת ומתארכת, האיזון המיוחל בין החיים לבין העבודה מתרחק, והסחות הדעת רק מתרבות. ובכל זאת, אנחנו בטוחים שאם רק נצליח לפצח את השיטה לניהול הזמן שלנו, נספיק הכול. לרוב, הניסיונות הללו רק מגבירים את הלחץ ומונעים מאיתנו הנאה וסיפוק מהדברים שקורים בחיינו ברגע זה.
העיתונאי והסופר הבריטי אוליבר ברקמן ניסה על עצמו את מרבית השיטות לניהול זמן, ואף כתב עליהם בטורו הפופולרי בגרדיאן, עד שהבין שהמירוץ בעקבות הזמן הוא אבוד מראש.
בכתיבה קולחת, מאירת עיניים ולפרקים אפילו מטלטלת, מסביר ברקמן מדוע כל ניסיון לשלוט בזמן נדון לכישלון, מדגים מדוע דחיינות היא לא בהכרח דבר רע, מבטל את הניסיון הסיזיפי "לנקות את השולחן" (כי אין דבר כזה) ובעיקר מתכנס לאמת מרגיעה אחת: במקום לעסוק כל הזמן בשאלה מה אנחנו חייבים להספיק, מוטב להחליט מה לא לעשות.
אל הספר