061׀ 4,000 שבועו ת את השיעור הזה למדתי לראשונה מג'ניפר רוברטס, שמלמדת תולדות האמנות באוניברסיטת הרווארד . 141 כשמתחילים את הקורס של רוברטס, המטלה הראשונה היא תמיד אותה המטלה, והיא תמיד גוררת זעקות אימה מצד תלמידיה : לבחור ציור או פסל במוזיאון מקומי, ואז ללכת ולהתבונן בו שלוש שעות ברציפות . בלי להציץ במיילים או ברשתות חברתיות ; בלי גיחות זריזות לסטארבאקס . ( היא מרשה, באי-רצון, לצאת לשירותים מעת לעת . ) כשסיפרתי לחבר שאני מתכנן לבקר בהרווארד ולפגוש את רוברטס, ולעשות בעצמי את תרגיל הצפייה בציור, הוא הביט בי בשילוב של הערצה וחשש לשפיותי, כאילו הכרזתי שאני מתכוון לצאת לשיט בקיאק באמזונס לבדי . ואפשר לומר שהדאגה שלו לבריאותי הנפשית היתה די מוצדקת . היו רגעים ארוכים, תוך כדי ביצוע המשימה, שבהם התפתלתי בכיסאי במוזיאון האמנות של הרווארד והרגשתי שהייתי מעדיף לעשות עכשיו, מרצוני החופשי, אינספור דברים שאני לא מסוגל לסבול — ללכת לקנות בגדים, להרכיב רהיטים מאיקאה, לתקוע לעצמי נעצים בירך — פשוט מפני שאת אלה יכולתי לעשות בחופזה, ללא הצורך להיות סבלני . תגובות כאלה לא מפתיעות את רוברטס . היא עומדת על ...
אל הספר