ת רי י ית השולל יות הקוחמית׀ 85 1 בילוי בטבע או פגישה עם חברים ותיקים — ואז מכה בנו המחשבה שהחיים צריכים להיראות יותר כמוהו, שסביר ומותר בהחלט לצפות שהחלקים המדהימים באמת יהיו יותר מאשר שבירות שגרה נדירות . בעולם המודרני חסרים לנו מאוד מַעֲנִים טובים לתחושות כאלה : הדת כבר לא מספקת את אותה תחושת תכלית אוניברסלית שסיפקה פעם מן המוכן, ואילו תרבות הצריכה מתעתעת בנו וגורמת לנו לחפש משמעות במקומות שאי אפשר למצוא אותה בהם . אך הרגש עצמו קיים מאז ימי קדם . כותב ספר קהלת, למשל, היה מזהה מיד את ייסורי המטופלת של הוליס : "וּפָנִיתִי אֲנִי בְּכָל מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי וּבֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִי לַעֲשׂוֹת, וְהִנֵה הַכּוֹל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַוְאֵין יִתְרוֹן תַחַת הַשָמֶשׁ . " 161 יש משהו מערער מאין כמוהו ברגע הזה, שבו מכרסם בנו הספק בנוגע למה שאנחנו עושים בחיינו . אבל זה לא באמת דבר רע, כי התחושה הזו ממחישה ששינוי פנימי כבר התרחש . לא יכולנו לטפח ספקות כאלה מלכתחילה אלמלא היתה לנו כבר נקודת תצפית חדשה על חיינו, ואלמלא היא היתה מאפשרת לנו להתחיל להתמודד עם העובדה שאי אפשר לבנות על תחושת מימוש שתגיע ...
אל הספר