|
|
עמוד:11
ביוו ח הארוך, וולנו מתים׀ 1 1 כך, נדמה שהעולם נמצא במסלול ישיר לגיהנום — חיינו כאזרחים יצאו משליטה, מגפת-ענק שיתקה את החברה וכוכב הלכת שלנו רק הולך ומתחמם — אבל נראה אתכם מוצאים שיטה לניהול זמן שמשאירה מקום להתמודדות פרודוקטיבית עם האזרחים שסביבנו, עם אירועי השעה, או עם גורלה של הסביבה . אפשר היה לצפות לכל הפחות לשניים-שלושה ספרי פרודוקטיביות שמתייחסים ברצינות לקוצר החיים בתור עובדה קודרת וברורה, לצד כל אלה שפשוט מתעלמים מכל העניין הזה . אבל לא, אין כאלה . הספר הזה, אם כך, הוא ניסיון לשנות את המאזן — לבדוק אם נוכל לגלות, או ליצור מחדש, דרכי חשיבה על זמן שישקפו את מצבנו האמיתי : את קוצר הזמן השערורייתי ואת שלל האפשרויות הנוצצות הגלומות ב – 4,000 השבועות שלנו . חיים על מסוע יהיו שיאמרו, כמובן, שבימינו כבר לא צריך להגיד לאף אחד שאין מספיק זמן . אנחנו חיים באובססיה לתיבות מייל שעולות על גדותיהן ולרשימות משימות שרק הולכות ומתארכות, וכל הזמן מנקרת בנו תחושת אשמה על כך שאנחנו צריכים לעשות יותר, או לעשות דברים אחרים, או שניהם . ( איך תוכלו לדעת בוודאות שאנשים מרגישים עסוקים כל כך ? זה כמו בבדיחה הידועה : איך יודעים שמישהו טבעוני ? אל תדאגו, הוא כבר יספר לכם . ) הסקרים מראים בצורה מובהקת שאנחנו מרגישים לחץ זמן גדול יותר מאי פעם ; 5 ולמרות זאת, ב- 2013 ערך צוות של אנשי אקדמיה הולנדים מחקר שהעלה את האפשרות המשעשעת שלפיה סקרים כאלה מצניעים את ממדיה של "מגפת העֲסיקוּת ( busyness ) " — כי אנשים רבים מרגישים עסוקים מכדי להשתתף בסקרים . 6 לאחרונה, עם צמיחתה
|
|