בעידן המידע חשיבותו של המידע אינה נופלת מזו של מזון או של אוויר לנשימה. כמויות אינסופיות של מידע על המציאות נגישות לנו, ואנו חשים שיש לנו תמונה לא רעה שלה: של העבר, של ההווה, של האופן שבו פועל העולם הסובב אותנו. אך בפועל, חלק ניכר מהמידע הזה אינו משקף את המציאות, וזאת משום שרובו אינו מגיע אלינו ישירות ממנה אלא באמצעות מדווחים, רבים מהם "מדווחים עיוורים": כאלה שהמידע המשקף את המציאות כלל אינו נגיש עבורם. נוסף על כך, המידע הזה מטופל באגרסיביות על ידי אג'נדות המרחיקות עוד יותר את הדיווח מהמציאות. יותר משהם משקפים את המציאות, דיווחיהם של מדווחים עיוורים הם סיפורים: כלומר, הפער בינם לבין המציאות עשוי להיות גדול מאוד. עקרון אי־הידיעה קובע כי צריכתם של סיפורים אלה מביאה את צרכני המידע, כלומר את כולנו, למצב של אי־ידיעה.
• מדוע ההיסטוריה אינה אלא סיפור ומדוע אי אפשר ללמוד ממנה?
• כיצד צבירת ידע על אורח חיים בריא עלולה דווקא להוביל לנזקים בריאותיים חמורים?
• מהו התפקיד שממלאים ויקיפדיה וגוגל בהפצת סיפורים?
• האם באמת יש לנו סיבה טובה להאמין כי אנו הורסים את כדור הארץ וצפויים לעונש על כך?
הספר עקרון אי־הידיעה מציע תשובות לשאלות אלה ואחרות ומתאר את הגורמים לאי האפשרות שלנו לדעת את המתרחש במציאות כמעט בכל התחומים שבהם אנו ניזונים ממידע בלתי ישיר: מהיסטוריה ופסיכולוגיה ועד לאקטואליה וחקר כדור הארץ והאקלים. הוא עוסק בפערים בין דיווחים לבין המציאות ובין מידע לידע, ומתאר את חלקן הגדול של אג'נדות ביצירת ובצריכת הסיפורים על המציאות ובעיצוב תמונת המציאות שלנו. זהו ספר מקורי ומעורר מחשבה, מנפץ מוסכמות ומשנה תודעה: הוא מציג נקודת מבט מרעננת, מערערת ומפתיעה על מה שאפשר לדעת על המציאות, ובעיקר על מה שאי אפשר לדעת עליה, ומציע דרך כיצד אפשר לחיות בשלום עם אי־הידיעה.
אל הספר