230 עקרון אי-הידיעה אי אפשר להפריז בחשיבותה של המשמעות עבורנו . ולכן, הגם שכבר נגענו בנושא זה פה ושם בפרקים הקודמים, סיפורי הפרשנות בהחלט ראויים לפרק משלהם . בהמשך הפרק יודגמו סיפורי פרשנויות בשלושה תחומים : פרשנויות של טקסטים, של חלומות ושל אקטואליה . ניתן להבחין בין שני סוגים בסיסיים של פרשנויות לאירועי המציאות : כאלה שהן עצמן תיאור של אירוע מציאות, ומכאן שהן ניתנות לתיאור אובייקטיבי ( תיאור שלגביו ניתן לשאול עד כמה הוא משקף את המציאות שאליה הוא מתייחס ) ; וכאלה שהן אמירות סובייקטיביות ( כלומר, תלויות בעיני המתבונן ) . למשל, כאשר פרשן כלשהו אומר כי משמעות דבריו של מנהיג איראן היא כי הוא מתכוון להשמיד את מדינת ישראל ( מנהיג איראן, לא הפרשן ) , הכוונה הזאת שהוא מייחס למנהיג איראן מובאת כתיאור של מה שמתחולל, לכאורה, במוחו של אותו מנהיג . כלומר, הדיווח שלו מתייחס למציאות, והוא מוגש כתיאור אובייקטיבי . זאת, להבדיל מפרשנויות סובייקטיביות : למשל, כאשר אנשים שונים מייחסים לאותו טקסט ספרותי משמעויות שונות, שאין עימן יומרה לתאר אירוע המתרחש במציאות . אנו נִראה כי כל פרשנות, הן מהסוג הראשון והן...
אל הספר