338 עקרון אי-הידיעה בה במהירות מטורפת ) , לרוב אין אנו נותנים כלל את דעתנו לשאלה מה שווה המידע הזה . ולנו, בני העידן הזה, שהתרגלנו להיוועץ בגוגל ובוויקיפדיה בכל פעם שאנו רוצים לדעת משהו על המציאות ה"בלתי נראית", קשה מאוד לקבל את הרעיון שחלק ניכר מהמידע הזה — אולי אפילו רובו — הוא לא יותר מסיפור ; שאין לנו כל דרך לדעת עד כמה הוא רחוק מהמציאות שאליה הוא מתייחס — אלא אם כן נוכל לחוות את אותה מציאות בעצמנו ולקלוט את המידע האותנטי שהיא מייצרת . אלא שבמרבית המקרים הדבר אינו בגדר האפשר . אם להזכיר רק כמה דוגמאות שכבר עסקנו בהן : אין אנו יכולים לאמת מידע הנוגע לעבר משום שזה חלף לבלי שוב, לעיתים ללא כל עקבות, ואם נותרו עקבות הרי זה רק לאחר שהמידע שנוצר על ידי מציאות העבר היה נתון לכרסומן של שיני הזמן ולטיפולן של אג'נדות ; אין אנו יכולים לאמת מידע הנוגע למערכות מורכבות, כדוגמת הממשל של המדינה שבה אנו חיים : עקב מורכבותה וכמויות המידע האדירות שהיא מייצרת, הנוגעות למגוון עניינים הפזורים על פני מרחב פיזי גדול, לא יוכל אדם לאמת את המידע הזה — גם אם יקדיש לכך את כל זמנו, מלידה ועד מוות, יום יום מבוקר...
אל הספר