כיצד מובילים תהליך של חדשנות? איך מאפשרים לחדשנות להתפרס על תחומי הוראה ולמידה שונים? כיצד מחוללים חדשנות היוצרת אדוות במרחב האקדמי והחינוכי? מהו מוקד רלוונטי לחדשנות פדגוגית בהשכלה הגבוהה?
בספר זה אנו מבקשים להתמודד עם שאלות אלה ונוספות, המלוות כל מוסד חינוכי ואקדמי הנדרש לתהליכי שינוי עמוקים בדרכי הלמידה וההוראה. מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה עומדת בפני אתגר המעבר מגישה פדגוגית מסורתית, המבוססת בעיקרה על הוראה פרונטלית, לגישה הרלוונטית ללומדים ומפתחת אצלם מיומנויות למידה כאורח חיים. מעבר זה אינו פשוט ודורש שינוי תפיסתי בקרב הלומדים, הסגל ומובילי מוסדות חינוך. הרצון להעמיק למידת חקר ממוקדת לומד ולקדם למידת צוות הוא בליבת הבחירה בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים.
הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית ברוח זו, שהתרחש במציאות במוסד אקדמי ישראלי. השאיפה לחדשנות נבעה מחוסר נחת באשר לדרכי הלמידה וההוראה, שהיו ברובן פרונטליות וממוקדות מרצה. תהליך השינוי החל בהובלתה של הנהלת המוסד בכיוון "מלמעלה למטה", אבל במהלכו התרבו יוזמות "מלמטה למעלה", כשחברי סגל אימצו מגוון של פדגוגיות ממוקדות לומד.
בספר מוצגים מחקרים המבוססים על ניסיון זה ואשר נוגעים בארבעה היבטים: ההיבט הארגוני בהובלת תהליך החדשנות הפדגוגית; ההיבט של חברי הסגל המאמצים את החדשנות; ההיבט של הסטודנטים שחוו לראשונה למידה כזו; וההיבט המערכתי להפצת החדשנות הפדגוגית.
אל הספר