דוח מחקר זה דן בחשיבות ובדרכי הפעולה האפשריות לטיפול בסוגיות עומק פוליטיות הקשורות בתושבי מזרח ירושלים. לאחר מבצע צוק איתן וגלי האלימות ממזרח העיר אל מערבה בין השנים 2014-2015 החלה ישראל להשקיע בתחומים הכלכליים- חברתיים במזרח העיר, בתקווה שצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים יפתור את הבעיה. אולם במקביל היא המשיכה בהזנחת סוגיות פוליטיות ובעיות עומק קשות אשר מבדילות בין יהודים לערבים בעיר מבחינת מעמד וזכויות. המסמך מתמקד בארבע סוגיות יסוד עיקריות: המעמד האזרחי, היחסים בין התושבים למשטרת ישראל, תכנון בנייה למגורים והשכונות שמחוץ לגדר ההפרדה. כל פרק במסמך מוקדש לאחד מהתחומים ומציע סקירה קצרה של מהות הבעיה, והצעות לכלי מדיניות על מנת לפעול לפתרונה.
בדוח נטען כי נדרש לסגל מדיניות אזרחית חדשה כלפי תושבי מזרח ירושלים, שכן אחרת שוויון ושילוב חברתי לעולם לא ימומשו. בהתאם לכך, גם שגשוגה הפוטנציאלי של מערב העיר לא יכול להתממש. התרת הסבך הפוליטי ומימוש הפתרונות הללו הם באחריות הצד הישראלי שכן הוא הריבון והאחראי מלכתחילה לאותם ההסדרים הבעייתיים. פתרון בעיות אלו הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה ויש בכוחו לחולל שינוי משמעותי בחיי היומיום בעיר.
הדוח פונה לפעילים חברתיים, ראשי ארגונים ומוסדות בירושלים, מנהלים ומובילי דעה בעיריית ירושלים ובממשלת ישראל לפעול למען צמצום הפערים במזרח ירושלים.
אל הספר