המהפכה הצרפתית, שטלטלה את אירופה בשלהי המאה השמונה־העשרה, הורישה לנו, בין יתר הדברים, גם את ההבחנה הפוליטית המקובלת בין "ימין" ובין "שמאל" - חלוקה המשקפת את סדר ישיבתן של הסיעות השונות באסיפה הלאומית הצרפתית בשנת 1789.
ואולם, כפי שמראה יובל לוין בספרו הפולמוס הגדול, איש לא היטיב לבטא את חילוקי הדעות המהותיים בין המחנות הנצים משני הוגי דעות אשר צפו בהתפרצותה של המהפכה מעברה השני של התעלה. לצדם של המהפכנים בפריז התייצב העיתונאי והאקטיביסט האנגלי־אמריקני תומס פיין, שתלה תקוות רבות בהחלפת הסדר הישן, על עוולותיו ומוסדותיו המאובנים, בחברה מתוקנת, שוויונית ונאורה לעילא. מן העבר השני ניצב אדמנד ברק, אבי השמרנות המודרנית ומבקרה המעמיק ביותר של המהפכה, שהזהיר כי היומרה לברוא סדר חברתי מושלם וחדש בתכלית, תוך התעלמות מן הנהגים המסורתיים ומניסיונם המצטבר של הדורות, תמיט אסון על הרדיקלים ועל כל מי שיסור למרותם. המחלוקת הפרטית והפומבית בין השניים, שהתכתבו ביניהם, נפגשו פעמים מספר והשיבו בחיבוריהם איש לטיעוני חברו, נחשבת בעיני רבים לפולמוס האידיאולוגי החשוב ביותר שהתקיים אי פעם בשפה האנגלית.
אל הספר