פרק ה תבונה וחזקה

146 הפולמוס הגדול שהאידיאל הזה היה סלע מחלוקת גדול בין ברק ובין פיין . פיין ראה את תקופתו כ"עידן התבונה" ( כך קרא לה בכותרת ספרו האחרון ) . הוא חשב שהשילוב בין תובנות חדשות במדע המדינה לחופש רב יותר אשר יאפשר לאזרחים להפעיל את תבונתם האינדיבידואלית בסוגיות ציבוריות ישחרר את החברות הליברליות מאין-ספור דעות קדומות עתיקות, ויפרוץ את הדרך לפוליטיקה חדשה של החירות . ברק סבר ששלטון על קהילות של בני אדם הוא אתגר מורכב הרבה יותר מכדי שאפשר יהיה לפשט אותו לכלל סדרה של שאלות פסבדו-מדעיות, שניתן לפתור אותן באמצעות תרגילים לוגיים . דרושה לשם כך, לדעתו, מידה מסוימת של ידע וחכמה בנוגע לענייני בני האדם, שניתן לצבור אותה רק מן ההתנסות בחברה עצמה . עמדות אלו נבעו ישירות מהשקפות העולם הרחבות של השניים, שהוצגו עד כה, והן מציעות לנו הבנה נוקבת יותר של השאלות הפוליטיות המכוננות בפוליטיקה המודרנית . הפולמוס בין ברק ובין פיין מעמיק אפוא כשהוא עובר משאלת המטרות לשאלת האמצעים במחשבה המדינית . החזקה של ברק וגבולות התבונה אמונתו של ברק במורכבות הטבע האנושי ובקוצר ידה של הבחירה גורמת לו להיות ספקן הרבה יותר מרוב ...  אל הספר
הוצאת שלם