|
|
עמוד:יא
יי לקורא הישראלי משפט וסדר, האוניברסלי והפרטיקולרי — עתידים למלא תפקיד מכריע גם בגיבוש הסדר הפוליטי העתידי . הם אינם נהירים דיָם לשמאל ולימין של היום, עובדה הנותנת את אותותיה בבלבול שבו שרויה הפוליטיקה המערבית ובדמויות המנהיגים שהיא מציעה לבוחרים . בחינה מחדש של שורשי המחלוקות האלה וחזרה אל הרגע שבו התגבשה לראשונה מַתכּונתן היסודית תוכלנה אפוא לעזור לנו לעמוד על טיבה של הסיטואציה החדשה שנקלענו אליה, לשער לאן פנינו מועדות ולנסות להתוות נתיב מועיל יותר של התקדמות עבור החברות הדמוקרטיות . מסיבה זו, אני שָש על ההזדמנות להציג את הספר הזה לפני קוראים הבוחנים לעומק את החיים הפוליטיים באמריקה ובאירופה, כפי שעושים ישראלים רבים . אבל מה יוכל הקורא הישראלי ללמוד ממנו על מצבו הוא ? שאלה זו, שהיא מורכבת הרבה יותר, מביאה אותי אל הסיבה השלישית לשמחה הפוקדת אותי לנוכח המהדורה העברית שלפניכם . ברור כי גיבורי סיפורנו, אדמנד ברק ותומס פיין, לא השפיעו על המסורת ההיסטורית שבה מעוגנת הפוליטיקה הישראלית באותה מידה שבה הם הותירו את חותמם על הפוליטיקה של אמריקה ושל בריטניה . ואולם, חשיבות הפולמוס שביניהם נובעת מיכולתם של שני האישים האלה לחשוף ולבטא את היסודות הפילוסופיים של השקפות עולם מנוגדות, ולאו דווקא ממקומם הספציפי בגנאלוגיה פוליטית כזאת או אחרת . כדאי להכיר אותם לא רק בשל התפקידים שמילאו אי אז, אלא גם בשל התפקיד שהוויכוח ביניהם עשוי למלא כעת בהבהרת העימות בין שני המחנות הניצבים זה מול זה בכל דמוקרטיה מודרנית כמעט . ברק ופיין דנו ברעיונות שלא איבדו מאומה מן הרלוונטיות שלהם, ועשו זאת באופן ברור ושיטתי יותר מכפי שרובנו נוכל לעשות . האם שני הצדדים הללו קיימים גם בישראל ? התשובה לתהייה זו אינה פשוטה, במיוחד בכל האמור בימין . במשך תקופה ארוכה לא התגבשה בישראל זהות פוליטית שמרנית מהסוג שאפשר למצוא ( בצורות שונות ) בכל דמוקרטיה דוברת אנגלית ובארצות אירופיות
|
|