בעשורים האחרונים שמו להם למטרה ארגונים מרכזיים באירופה לספק לקובעי מדיניות, לחוקרים ולאנשי חינוך הכוונה והנחיות לעיצוב מדיניות ושיטות חינוך שייתנו מענה לאתגרים שעמם נאלצת להתמודד החברה במאה ה-21. מצד אחד מדובר בהעצמת האזרחים לעמידה באתגרים שמציבה חברה מבוססת ידע, הכשרתם לנוע בחופשיות בין סביבות למידה, מקומות עבודה, אזורים ומדינות; מצד אחר קידום של חברה משגשגת, סובלנית, פלורליסטית ודמוקרטית יותר. המשמעות בפועל היא יישום מדיניות קוהרנטית ומקיפה ואסטרטגיות המותאמות ללמידה לאורך החיים. למידה זו מוגדרת כפעילות למידה המתרחשת לאורך החיים כדי להביא לשיפור הידע, הכישורים והיכולת בהקשר אישי, אזרחי, חברתי או תעסוקתי.
למידה לאורך החיים מאורגנת סביב ארבעה יסודות: ללמוד לדעת, ללמוד לעשות, ללמוד להיות וללמוד לחיות יחד. על אף ייחודיותו של כל יסוד, יסודות אלו שזורים זה בזה, מקיימים ביניהם נקודות ממשק רבות ומתייחסים יחדיו לתחומי חינוך השלובים זה בזה. בספר זה מתואר הבסיס התיאורטי של למידה לאורך החיים על ארבעת יסודותיו, והם מודגמים באמצעות מקרים המתארים פעילויות הוראה, למידה והערכה בהשכלה הגבוהה.
אל הספר