138 דורית אלט, נירית רייכל כיצד צריך להתנהל השיח החינוכי – ערכי ? בתולדות מדינות הלאום המודרניות זכה החינוך הערכי לכינויים שונים : חינוך מוסרי, חינוך אזרחי, חינוך פטריוטי, חינוך דתי, חינוך האופי ועוד ( Bottery, 2000 ) . יתרונה של תרבות דמוקרטית הוא באפשרות שהיא מציעה לבני אדם ממגוון קבוצות, רקעים, כישרונות ואינטרסים לחיות בשלום במרחב ציבורי משותף . מרחב ציבורי דמוקרטי מושתת על ערכים שמעצימים שיתוף פעולה וחיים לאור ערכים, עקרונות וחוקים מוסכמים ( 1963 Dewey, ) . במדינות דמוקרטיות מוטלת על המדינה האחריות לקבוע מסגרת ערכית משותפת שתאפשר ואף תעודד את הריבוי ואת הייחוד הערכי של מגוון מרכיבי החברה . לצד הפלורליזם הערכי, במדינה דמוקרטית ישנם גם גבולות מוסכמים שמטרתם להבחין בבירור בין ערכים שמחייבים את הכלל, ערכים שניתנים למימוש בבחירה אישית וערכים שאסור לממש . כל מערכת חינוך מדינתית מאמצת גישה מסוימת לחינוך הערכי . המחקרים בתחום מציבים את הליבות הערכיות של כל מערכת על רצף שנע בין מקבצי ערכים אוטוריטריים ( שלפיהם גיבוש מדינה נתפס כתכלית של מדיניות החינוך ) לבין מקבצי ערכים ליברליים ( המדגישים ...
אל הספר