הספר אבהות במעבר חוקר את ההוויה האבהית במעבר הגירושים, לצד חקר החוויה הפנומנולוגית הנוגעת לתהליכים של ההבניה האבהית בהקשר הישראלי. הוא בוחן את נקודת מבטם של האבות, תוך כדי הבאת סיפוריהם ופרשנותם של ארבעים אבות לא משמורנים. ספר זה פותח צוהר לעולמם הרגשי של האבות ונותן קול לחוויתם האבהית. הם מתארים את אובדנו של המרחב האבהי המובן מאליו ואת ההתמודדות המחודשת עם זהותם האבהית, מקומם, נראותם במשפחה ובחברה הישראלית. האבות כסובייקטים נעים בין מסורתיות וחדשנות בהתנהלותם ההורית, תוך כדי כך שהם מחפשים את זהותם ומקומם.
מחקר פסיכולוגי זה, אשר עוסק באבות ובאבהותם בצומת מרכזית זו של השיח בישראל על אודות הורות והיחסים ההוריים במעבר הגירושים, מאפשר לדיון האקדמי והחברתי להכיר את החוויות ואת העמדות של האבות ביחס לעצמם ולמשפחותיהם. הכללת נקודת המבט של האבות ביחס לעצמם מפרה את גוף הידע, מעוררת שאלות ביחס למה שנתפס כמובן מאליו ומשרטטת הבנות חדשות ביחס לאבות, האימהות הילדים והמשפחה בכללותה במעבר הגירושים.
ספר זה מציג המשגות תאורטיות חדשות על אודות האבהות במעבר הגירושים כחוויה הקשרית, מורכבת ורב-ממדית. האבהות מתפתחת במרחב רגשי המאופיין בדיאלקטיקה של נעדרות-נוכחות, היפרדות-התקשרות והתרחקות-התקרבות. היא מתעצבת בארבעה מסלולי התפתחות שונים המובילים להבנייתם של זהויות נפרדות, המתארים ארבעה נרטיבים מרכזיים של אבהות: אבהות נוכחת, אבהות נאבקת, אבהות מנתרת ואבהות מודרת.
אל הספר