|
|
עמוד:12
12 אראלה גלין אותם תהליכים רפלקסיביים . הוא נחווה עבורי כמרחב דיאלקטי שבו המרכיבים השונים בחוויית המחקר יצרו ביניהם מתח שהוביל ל"שיח אינטרסובייקטיבי של הידע" . חיבור זה מבקש להאיר ולהבין את הפנומנולוגיה והמורכבות של האבהות הלא – משמורנית בישראל . ההבנה מבוססת על סיפוריהם של האבות ועל אמצעי הפרשנות שלהם . ארליך ( 1994 ) סובר ש"המגמה המרכזית באופנות ההוויה היא לסובייקטיביות . במילים אחרות, לאפשר לסובייקט לחוות את עצמו במליאות כהמשכי ומתקיים באחדות עם הזולת" ( ארליך 1994 : 7 ) . בישראל ישנה דומיננטיות מובהקת של משמורת האם . האבהות במעבר הגירושים מייצגת בעיקרה אבות לא – משמורנים המציגים טווח רחב של הסדרי ראיית הילד . ראוי לציין את התמורות המשמעותיות המופיעות בשנים האחרונות בשיח הטיפולי והמשפטי המעודד חשיבה והסדרי הורות המדגישים את האחריות ההורית המשותפת הן של האם והן של האב . הספר שלפניכם עניינו להאיר את הפנומנולוגיה של האבהות הלא – משמורנית, לחשוף את המוטיבים המרכזיים של האבות כסובייקטים ולשרטט הבנות חדשות על עולמם הפנימי ועל האופן שבו הם ממקמים את עצמם במשפחה ומבנים את זהותם ואת יחסיהם עם האם והילדים על רקע התהליכים הרגשיים במעבר הגירושים ובהקשר הייחודי של החברה הישראלית . התיאורים וההבנות בספר מתבססים על מחקר שערכתי בין השנים 2002 - ,2008 ובו חקרתי בגישה האיכותנית נרטיבית ובזיקה למסורת הפנומנולוגית את סיפורי הגירושים של ארבעים אבות שהסכימו לשתף אותי בחוויותיהם במעבר הגירושים ולאפשר לי להתבונן בעולמם . בספר שבעה פרקים : הפרק הראשון מתאר את מעבר הגירושים כמשבר התובע שינוי ומודיפיקציה של מעמד, תפקידים ובניית זהות תפקודית חדשה עם עזיבתו של האב את מרחב המגורים המשותף
|
|