מחבר: יהודה ל. ורנר

שנת ההוצאה: 2021

מילות מפתח: זוחלים; זוחלים - תפוצה גאוגרפית; זוחלים - מיון; זוחלים - זיהוי

ספר מקיף ומעודכן זה פונה גם למתעניינים מתחילים, חובבים ונוער וגם לקוראים מתקדמים, סטודנטים וחוקרים. הספר מצטט יותר מ-1,800 מקורות. הוא פותח במבוא כללי לחיי הזוחלים אשר מוטה לבעלי עניין באקולוגיה ובאורח-חיים, ובו כ-80 איורים, ואחריו דיווח מפורט על 104 מינים ותת-מינים מקומיים והערות על עוד 19 מינים נבחרים. מפתחות דיכוטומיים מגדירים את כל המינים. תיאורי המינים מדגישים הבדלי זוויג וגיל, מתחשבים בשונות אינדיבידואלית ומורים על הגיבוי הסטטיסטי של הנתונים. כמעט כל המינים מאוירים בתצלום, בשרטוט-ראש של מערך הקשקשים ומפת תפוצה שגם מדווחת על החומר שנבדק. בקובץ התצלומים נראים בבירור כל המינים, פעמים רבות בקנה-מידה, תוך הבחנת המקור הגאוגרפי והבדלי גיל וזוויג, וכלולות בו דוגמאות של צבעי-חיזור, תנוחות הזדווגות, הטלת ביצים ובקיעה ושל התנהגויות הרתעה וטריפה. אל הספר

נושא/נושאים: , מדעי החיים, טבע וסביבה בישראל

תוכן הספר:

• חיי הזוחלים בארץ ישראל: עם הערות על אזורים שכנים

• תוכן העניינים

• הקדמה

• מטרות הספר ותולדותיו

• מבנה הספר ושיטתו

• תודה וכמובן התנצלות

• 1 שער ראשון: מבואות

• 1.1 מי ומי בזוחלים

• 1.1.1 מאקרו–אבולוציה ו"עץ החיים"

• 1.1.1.1 על מי אנחנו מדברים

• 1.1.1.2 תכונות יסוד של הזוחלים

• 1.1.1.3 תולדות הזוחלים

• 1.1.1.4 עולם הזוחלים בהווה

• 1.1.2 ספנודון

• 1.2 תורת המיון

• 1.2.1 מיקרו־אבולוציה

• 1.2.1.1 המין והגומחה

• 1.2.1.2 ניצול המורפולוגיה במיון הזוחלים ובחקירתם

• 1.2.1.3 שונות תוך־מינית, גיאוגרפית, תורשתית וסביבתית

• 1.2.1.4 מינים או תת–מינים

• 1.2.2 הטקסונים — יחידות מקוננות

• 1.2.3 כרומוזומים, גנים וגנומים

• 1.2.4 טקסונומיה וסיסטמטיקה

• 1.3 מגדירים (מבנה ושימוש)

• 1.4 שמות הזוחלים (נומנקלטורה)

• 1.5 שמות עממיים והשמות העבריים

• 2 שער שני: חיי הזוחלים

• 2.1 התשתית ההנדסית: השלד והשרירים

• 2.1.1 כללי

• 2.1.2 רקמות השלד

• 2.1.2.1 סחוס

• 2.1.2.2 עצם

• 2.1.2.3 עצם סחוס ועצם דרמלית

• 2.1.3 עקרונות בהתפתחות העוברית

• 2.1.4 סגמנטציה

• 2.1.5 רקמות השרירים

• 2.1.6 עקרונות במבנה התפקודי

• 2.2 כסות הגוף: העור

• 2.2.1 מבנה העור ותהליך הנשל

• 2.2.1.1 מבנה העור

• 2.2.1.2 תהליך הנשל

• 2.2.2 טיפוסי קשקשים וגרמיות העור

• 2.2.2.1 טיפוסי קשקשים

• 2.2.2.2 גרמיות העור

• 2.2.3 צבעוניות

• 2.2.3.1 כללי

• 2.2.3.2 תאי צבע וחילוף צבעים

• 2.2.3.3 דגמי צבעים

• 2.2.3.4 פולימורפיזם

• 2.3 צורכי הגוף

• 2.3.1 טמפרטורה ופעילות

• 2.3.1.1 טמפרטורת הגוף האופיינית למין

• 2.3.1.2 ויסות טמפרטורת הגוף בזמן נתון

• 2.3.1.3 פעילות יממתית ושינוייה במשך השנה

• 2.3.1.4 התאמה מקומית של הפעילות היממתית

• 2.3.2 מערכת הנשימה וחילוף הגזים

• 2.3.3 מערכת הדם

• 2.3.4 משק המים ומאזן המלחים

• 2.3.5 תזונה

• 2.3.5.1 מזונות, אכילה ומערכות עיכול

• 2.3.5.2 שיחור לטרף

• 2.3.5.3 זוחלים ליליים באור הירח

• 2.4 תקשורת חוץ ופנים

• 2.4.1 מגוון ועקרונות משותפים

• 2.4.2 אותות, חושים ואיברי החישה העיקריים

• 2.4.2.1 כללי

• 2.4.2.2 חישה כימית: האף ואיבר יקובסון

• 2.4.2.3 חישת קרינה: העין הזוגית ועין הקודקוד

• 2.4.2.3.1 העיניים הזוגיות

• 2.4.2.3.2 הגנת העיניים: העפעפיים

• 2.4.2.3.3 גודל העין וגודל האישון

• 2.4.2.3.4 תפקוד העין: ראייה

• 2.4.2.3.5 עין שלישית: עין הקודקוד

• 2.4.2.3.6 מקליטה לשידור: אותות חזותיים

• 2.4.2.3.7 משידור לתקשורת: תקשורת חזותית

• 2.4.2.4 חישה מכנית: האוזן וחוש המישוש

• 2.4.2.4.1 האוזן

• 2.4.2.4.2 חוש המישוש

• 2.4.3 המוח ומערכת העצבים המרכזית

• 2.4.4 הורמונים

• 2.4.5 התנהגות

• 2.4.5.1 כללי

• 2.4.5.2 התנהגות ההתגוננות

• 2.4.5.3 התנהגות לוחמנית

• 2.4.6 קולות

• 2.4.7 הסוואה וחקיינות

• 2.5 גודל, צורה ושונות

• 2.5.1 גודל

• 2.5.2 צורה

• 2.5.3 שונות מורפולוגית

• 2.5.3.1 שונות בתחום הפרט: אסימטריה

• 2.5.3.2 שונות בין פרטים באוכלוסייה, סיסטמטיקה ואפקט זליגמן

• 2.5.3.3 שונות אונטוגנטית ופילוגנטית: איזומטריה ואלומטריה

• 2.5.3.4 שונות גיאוגרפית

• 2.5.3.5 דו־פרצופיות זוויגית

• 2.5.3.6 דו־תפקודיות זוויגית

• 2.6 רבייה

• 2.6.1 מחזוריות

• 2.6.2 חיזור

• 2.6.3 הזדווגות

• 2.6.4 ביצים

• 2.6.5 תטולה והטלה

• 2.6.6 אינקובציה וקביעת הזוויג

• 2.6.7 התפתחות העובר והשרצה

• 2.7 האוכלוסייה ושרידתה

• 2.7.1 גודל האוכלוסייה

• 2.7.1.1 מדידת גודל האוכלוסייה

• 2.7.1.2 השפעות על גודל האוכלוסייה

• 2.7.1.3 ארגון חברתי וצפיפות האוכלוסייה

• 2.7.2 אריכות ימים

• 2.7.3 אויבים במערכות טבעיות

• 2.7.3.1 טורפים

• 2.7.3.2 טפילים ומחלות

• 2.7.3.3 פצעים

• 2.7.4 אוטוטומיה ורגנרציה

• 2.7.4.1 אוטוטומיה

• 2.7.4.2 רגנרציה

• 2.7.4.3 היבטים אוכלוסייתיים

• 2.8 אקולוגיה של החברה

• 2.8.1 תחרות בין פרטים

• 2.8.2 תחרות בין מינים

• 2.8.3 חברה וגילדה

• 3 שער שלישי: הזוחלים של ארץ ישראל

• 3.1 כללי על מחלקת הזוחלים Class Reptilia

• 3.2 סדרה: צבים Order Testudines

• 3.3 סדרה: תנינאים Order Crocodylia

• 3.4 סדרה: קשקשאים Order Squamata

• 3.4.1 כללי על סדרת הקשקשאים Order Squamata

• 3.4.2 לטאות "תת־סדרה: לטאות" “Sub-order Lacertilia (= Sauria)”

• 3.4.3 תת־סדרה: אמפיסבנות Sub-order Amphisbania

• 3.4.4 תת־סדרה: נחשים Sub-Order Ophidia (=Serpentes)

• 3.4.5 ארסים וארסיות

• 3.5 היבט ביוגיאוגרפי

• 3.5.1 המשפחות המיוצגות ותפוצתן העולמית

• 3.5.2 תפוצה עולמית של מינים ישראליים

• 3.5.3 דגמי תפוצה בישראל ויחסם לגורמים סביבתיים

• 4 שער רביעי: נספחים

• 4.1 תולדות חקר זוחלי הארץ

• 4.2 מחקר — מטרות ושיטות

• 4.2.1 מטרות

• 4.2.2 שיטות

• 4.2.2.1 תכנון המחקר

• 4.2.2.2 טכניקות

• 4.2.3 ציוד

• 4.3 ארגון העיסוק בזוחלים

• 4.3.1 מקצוע ההרפטולוגיה

• 4.3.2 מוסדות

• 4.3.2.1 מוזיאונים ומחקר

• 4.3.2.2 אוניברסיטאות ולימודים

• 4.3.2.3 ארגונים וכנסים

• 4.3.3 ספרות וכתבי עת

• 4.4 יחסי אדם־זוחל

• 4.4.1 מודעות לזוחלים

• 4.4.2 הזוחלים כמשאב

• 4.4.3 הזוחלים כאויב

• 4.4.4 הזוחלים ככוח עליון

• 4.4.5 הזוחלים כחיות מחמד

• 4.5 הכשות נחשים

• 4.6 בטיחות ועזרה ראשונה

• 4.6.1 מניעה

• 4.6.2 זיהוי הנחשים הארסיים

• 4.6.3 עזרה ראשונה במקרה הכשה

• 4.7 שמירת טבע

• 5 שער חמישי: טבלאות

• 6 שער שישי: אפילוג ואפולוגיה

• מקורות

• עבריים

• לועזיים

• מפתח השמות העבריים

• איורי צבע 271-81

עמודים:

1  2  3  4  5  6  8  11