1.2.1.3 שונות תוך־מינית, גיאוגרפית, תורשתית וסביבתית

תורת המיון 7 1 כלשהו מבין העשרה ) יאמרו "גדול" והשאר יאמרו "קטן" ; רוב האוכלוסייה יהיה בעל קשקשים בינוניים, ואילו בעלי קשקשים גדולים או קטנים יהיו נדירים בהקבלה למידת השוני מן הבינוני . התופעה של "שונות נורמלית" באוכלוסייה רווחת ביותר בתכונות כמותיות כגון גודל הגוף וחלקיו, או גודל ( היפוך מ"מספר" ) הקשקשים ( להוציא פסיפס המגינים הקבועים על הראש במינים רבים ) . לכן בדרך כלל מובאות תכונות כמותיות במגדיר כטווח ולא כמספר מוחלט, וגם אז איננו מובטחים לחלוטין מהופעתו הנדירה של מספר חריג . אנו רגילים למצוא שונות נורמלית בכל אוכלוסייה מקומית . אבל כשם שהמין מותאם לגומחתו, כך כל אוכלוסייה מקומית מותאמת לגומחתה המקומית, והדבר עשוי להתבטא בהבדלים קלים במבנה ובעיקר במידות איברי הגוף, בכסות הקשקשים ובגוונים . שונות גיאוגרפית כזאת שכיחה למדי, ובמינים רחבי תפוצה היא עשויה להיות משמעותית . כלומר הקשר ההדוק בין מערכת המבנה-תפקוד של החיות ומשתני הגומחה גורם לשונות הגיאוגרפית בתנאים הסביבתיים ליצור שונות גיאוגרפית בחיות . דוגמה לשילוב שונות תוך-אוכלוסייתית ושונות גיאוגרפית באורך איור 9 . אופן ספירת טורי ק...  אל הספר
מוסד ביאליק