היבט ביוגיאוגרפי 43 2 מצב מעניין במיוחד שורר בעמק הירדן . כמה מינים מדבריים חודרים צפונה לאורכו, כנראה הודות לתנאי החום וחרף חריגה מתנאי היובש המאפיינים את תחומי התפוצה העיקריים של המינים האלה בנגב . כך מגיעים האפעה ומספר מיני נחשים אחרים צפונה עד לגלבוע ; ומין אחד, שלוון האזורים, הגיע בעבר עד לכנרת . ככלל הפולשים האלה נשארים בגבולות האיזותרמה השנתית של 22 מ"צ ( 29 מ"צ באוגוסט ) אבל חודרים לתחום של 300 מ"מ גשם בשנה ( 40 ימים גשומים בשנה ) . מעניין שבעמק הירדן מיני הלטאות מרחיקים פחות צפונה מן הנחשים . ההבדל מובהק סטטיסטית ומוסבר בין היתר בזה שככלל דרישות הטמפרטורה של נחשים נמוכות יותר מאלה של הלטאות [ a,b 1333 ] . נוסף על אלה, עמק הירדן ידוע היטב כאזור חדירה ( או הישארות ) של צמחים סודניים [ 82 ] . תופעה זו מתבטאת גם בזוחלים, ובייחוד מחרוזן האוכפים ( ראו שם ) . עניינם של שוכני החולות שונה . הם מותאמים לחולות ( ראו פרק 2 . 5 . 2 ואיור 67ג ) ומוגבלים לחולות, עד כדי כך שעבורם הבעיה להתפשט מאזור חולות אחד למשנהו, על פני חיץ של אדמות אחרות, מקבילה לבעיית שוכני איים במעבר מאי אחד למשנהו . לפ...
אל הספר