לא כל אישה נחרדת למאבק בשם תורה פוליטית כלשהי או נגד עוול פמיניסטי – אפילו הוא מסרס את גופה ונפשה יום אחר יום. אבל יש שברגע אחד תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ, למרוד, להפתיע גם אותה עצמה, ואף להדביק אחרות ולאיים למוטט סדרי עולם.
שני סיפורי מרי עומדים במרכז ספרה של הנרייט דהאן כלב: סיפורה של חבצלת אינגבר, שהובילה את מאבק הפועלות במפעל הטקסטיל במצפה רמון בשנת 2000, ומאבקה של ויקי כנפו, אף היא ממצפה רמון, שהובילה מחאה בשם האימהות החד-הוריות בשנת 2003. הסיפורים אישיים, הם עוקבים אחר אופני ההשלמה עם עוול כגזירת גורל, כמו גם אחר רגעי ההתפרצות וההתנסות בחוויית הסירוב.
דהאן כלב מבקשת לברר שתי חידות: מה גורם לנשים להסכים להסדרים דכאניים לאורך זמן, ומה מעורר את רגע המרי. זהו מסע בשני צירים: ציר הנשיאה בעול הקיום היומיומי; ציר התעוררותו של המרי. במהלך המסע נחשף מאבק שמתברר כמסע מפותל בכיווני התקדמות הפוכים: השתעבדות והשתחררות. הספר עוקב אחר תהפוכות הנפש, החרדות ואי הודאות, כמו גם אחר התשוקות והפנטזיות שבו פוסעות נשים אל הלא-נודע, פנימי וציבורי, תודעתי ופוליטי. זהו מסע בשדה דמדומים – בין ספירה פרטית לפומבית, בין מוסכמות פטריארכליות למרחבים חתרניים. אגב כך לומדות הנשים את עצמן מחדש ומגדירות מחדש את יחסי הכוח המוכרים להן משחר ילדותן.
דרך סיפור המסעות מוגדרים מחדש מושגים של הצלחה וכישלון, מרי וסירוב, כל אלה מהיבטים מגדריים מרחיבים. ספר זה רושם דף חסר בהיסטוריה של המחאה – מחאת נשים מהשוליים.
אל הספר