שאול המלך כבש את ליבם של סופרים ומשוררים רבים לאורך הדורות והפך לאחד מגיבורי התרבות העברית. דמותו המורכבת של שאול – אשר הרוח הרעה מבעתת אותו, שאלוהיו לא נענה לפניותיו, שהלך לבעלת האוב, שנפל על חרבו בקרב על הגלבוע – הפכה לדמות מכוננת בהוויה הישראלית המתחדשת, והספרות העברית נשבתה בקסמה. היוצרים המודרניים שעסקו בדמותו של שאול מגלים אמפתיה לחולשותיו ומצדיקים אותו, גם כאשר המקרא מבקר אותו ומסתייג ממעשיו. היוצרים המודרניים השכילו להחיות מחדש את העבר המקראי ולהופכו לרלוונטי לקוראים בני ימינו. היצירות הספרותיות על שאול, למן תקופת ההשכלה ועד ימינו, נוגעות בסוגיות תיאולוגיות ולאומיות מרכזיות השנויות במחלוקת, תוך שהן מזמנות שיח ספרותי-תרבותי מחודש על זהות יהודית שעוברת תהליכי שבר והתגבשות.
משכמו ומעלה עוקב אחר גלגולי דמותו של שאול בספרות העברית הקנונית לצד יצירות פוסט-מודרניות; הוא מציע חלוקה של מכלול היצירות לשלושה נושאים מרכזיים: מרידתו של שאול בערכי הדת, גבורתו של שאול כמנהיג לאומי ודיכאונו של שאול המאזין למוזיקה. במהלך העיון נחשפים שינויים חברתיים ותרבותיים עמוקים בהוויית החיים של עם ישראל בדורות האחרונים.
משכמו ומעלה לוקח את קוראיו למסע מרתק בין יצירות ספרות ובין תקופות ועמדות שונות בתרבות העברית, ובוחן את הדיאלוגים המורכבים של הספרות העברית עם המקורות המקראיים.
אל הספר