112 רחל עופר מרהיבה ומתוחה" . נקודת המבט האומנותית וכן זו הילדותית יוצרות מעין הזרה : האומן והילד - מנקודת מבטם הייחודית - רואים דברים שהמבוגר, אשר ראייתו כבר שחוקה, איננו מסוגל לראות . הראשוניות המובעת בתגובתו של הילד הרך המזועזע ממראות התנ"ך מתפתחת ככל שהוא מתבגר וממשיך לקרוא הלאה בסיפורי התנ"ך . האלימות הנחשפת לעיני הילד התמים מעוררת תמיהות בעיניו של המשורר שבגר, והסיפורים שהפכו לציורים מעוררים שאלות תיאולוגיות ומוסריות לא פשוטות . השיר "תנ"ך בתמונות" מציף את דמיון קוראיו בתמונות מקראיות קשות לעיכול ובתהיות על משמעותן . השחזור של חוויית ההתבוננות הילדותית, הראשונית והתמימה של הצייר והילד בסיפורים המקראיים גורם לקוראים לחשוב מחדש על העלילות המוכרות ולשאול את עצמם מהי עמדתם נוכח התיאורים המקראיים רוויי האכזריות . כאמור, שיר זה משקף את הקושי הפסיכולוגי של קוראי התנ"ך המודרניים המתקשים לעכל תיאורים פלסטיים-מקבריים של ראשים ערופים, איברים כרותים או גוויות התלויות לראווה מעל חומות העיר וכדומה . כפי שראינו לעיל, בשירו של ויזלטיר תיאורי האלימות היו כאלו שנעשו על ידי מנהיגי ישראל . לעומת זאת...
אל הספר