מה עלה בגורל הדיון על האב, אשר בפסיכואנליזה של פרויד היה כה מרכזי? כיצד נאלם קולו בכתיבתם של יוצרים חשובים שבאו אחריו ועסקו בעיקר במרחב הממשי והמדומיין הנרקם ביחסי התינוק ואמו? בתרבות ההורית בת-זמננו, אשר בה משתנים התפקידים המגדריים וההוריים, האב נוכח יותר ומעורב בחיי ילדיו מראשיתם; אבל עד היום הזרמים הפסיכואנליטיים של יחסי אובייקט, כך מבהירה המחברת, אינם מכירים בו די הצורך כדמות הורית קיימת ומשמעותית בתקופת הינקות. בספר זה היא מאתגרת את השיח הפסיכואנליטי המוכר המזהה את האב כמייצג הסמכות והמציאות ובתוך כך מחניק את קולו האישי, ומַפנה מבט לאב הממשי "בשר ודם" ולייצוגיו במארג הקשר עם התינוק.
בפרקי הספר השונים נפרש המסע לגילוי סימני האב הסמויים מן העין בכתביהם של מלאני קליין מצד אחד ודונלד ויניקוט מצד אחר, אשר ביססו – כל אחד בדרכו – את הפרדיגמה האימהית בחשיבה על התפתחות הנפש. המחברת מאתרת את האב החבוי בצל האם במשנתם; היא פורמת מיתוסים והטיות סובייקטיביות על אודות גברים ואבות הארוגים בין השורות, ובאופן הזה מרחיבה את שפת הדיון על האב. דרך טקסטים נבחרים של כותבים מרכזיים בני-זמננו אשר המשיכו לפתח את הפרדיגמה של יחסי אובייקט, מצביעה המחברת על העמימות שעדיין מאפיינת את יחסם לאב בראשית החיים. ברוח הפלורליזם התרבותי והמשפחתי העכשווי היא מציעה כיווני חקירה להמשך השיח על אודות האב והתמקמותו בעולמו הפנימי של היחיד וכהורה רב-פנים ונוכח בדרכו.
אל הספר