263 האב הסמוי מֵעין להיות מבלבלת אם אין מתייחסים אליה באופן פרדוקסלי . מצד אחד הוא מפתח רעיון ישן שלו על המשפחה כאובייקט רביעי שהתינוק חש בו מן ההתחלה, וברור למדי שהאב הנו חלק מאותו מארג משפחתי . הוא גם מרחיב את הדיבור על אובייקט חמישי ( הקבוצה החברתית כאובייקט פנימי ) ושישי ( חוקי היקום והסדר האנושי כאובייקט פנימי ) . בסדר ההתפתחותי האחד קודם למשנהו : האם לפני האב, יחד הם יוצרים משפחה שהתינוק גדל בה והיא מופנמת ופועלת כאובייקט פנימי משותף עם אחרים . אחר כך המעגל מתרחב . מצד שני בולאס פורע את הסדרים המספריים : הוא חותר תחת הטיפולוגיות המספריות כשהוא כותב על מרחבי הנפש המשתנים כל הזמן . אני חושבת שזוהי עמדה פוסט – ויניקוטיאנית חשובה ביותר מבחינת האב . בתיאוריות יחסי האובייקט המסורתיות, גם אצל קליין אך בעיקר אצל ויניקוט, לעובדה שהאם "באה קודם" הייתה חשיבות עצומה בהחלשתן של השפעות האב כאובייקט שבא "אחריה" . בולאס מאפשר לומר : הרשת האובייקטלית מורכבת ואינטראקטיבית . מרגע שהאב נתפס כאובייקט - משתנה כל העולם הפנימי . גם המבט הקליני משתנה בשפת אובייקטים הנטווים תדיר . ואכן בולאס טוען כי קשה ל...
אל הספר