2 מלאני קליין, האב והיחס לפין

87 האב הסמוי מֵעין מפתח לזיהוים בציורים : אביו, אמו, הוא עצמו ואחיו ( בהתאמה ) . מהחומר הגולמי המוצג בטקסט התרשמתי שריצ'רד עסוק בשאלה מי מהם נוכח יותר, מי שורד, ואיך הוא ישרוד . נוכחות הצבע השחור, צבע שריצ'רד זיהה כמסמן האב, מורגשת ובולטת מבחינה חזותית . קליין עושה רושם של מטפלת הקשובה מאוד לכל תגובותיו של ריצ'רד, המשתנות מרגע לרגע, אך לא פעם עברה בי המחשבה שריצ'רד הילד, אולי כמוני, עסוק בשאלת דמותו של אביו ומקומו בחייו הרגשיים ( ואולי במציאות המשפחתית ) יותר מכפי שמובלט בפרשנותה . עם התקדמות הטיפול, ברגעים שבהם ריצ'רד מבוהל פחות מתוקפנותו הראשונית ( כלפי אמו ואביו כאחד ) , ויכול להשתמש בתהליכי תיקון בעזרת האנליזה, הוא מתחבר אל האב גם כמיטיב, ואז חווה את עצמו כבן בריתו ומזדהה אתו . הוא מזדהה עם ה"היבט היצירתי והיצרני של האיבר הזכרי ( שלו ושל אביו כאחד ) ", היא מסבירה ( שם : 150 ) . בספר המתאר את האנליזה השלמה של ריצ'רד ( 1961 Klein ) , קליין מתארת את גלגולי רגשותיו המסוכסכים כלפי אביו, המעובדים באנליזה, שבסופה אבא, בעיניו, נחווה כמישהו טוב כמעט כמו אימא . "כמעט" זה בניסוח שלה עורר כלפי...  אל הספר
רסלינג