ספר זה מציג את התקוממויות "האביב הערבי" כמאבק של צעירים וצעירות ערבים לשחרור רגשי מהסדר הפטריארכלי ומהנורמות החברתיות והתרבותיות שנכפו עליהם על ידי האב הביולוגי, האב הלאומי והאב החורג המערבי. מחברת הספר פותחת צוהר לרגשות הפחד והעצב, הבושה והכעס, השנאה והרצון לנקום שחשו המתקוממים, כפי שבאו לידי ביטוי בהקשרים חברתיים-תרבותיים.
פסיפס עשיר ואותנטי של הדרמה הבין-דורית שהתחוללה בחמש מדינות – מצרים, תוניסיה, סוריה, לוב ותימן – עולה מדיון במחקריהם של מומחים על הסדר הפטריארכלי בחברות הערביות, ומניתוח רב-תחומי של גרפיטי, ציורי קיר וקריקטורות, מוזיקת ראפ, יצירות ספרותיות ומופעי תיאטרון, סרטי תעודה וסרטוני יוטיוב, בלוגים, תקשורת ברשתות חברתיות ועדויות אישיות של המתקוממים.
עולם התקשורת ותחום האומנויות לסוגיהן אִפשרו לדור הצעיר להביע את רגשותיו באמצעים חזותיים, קוליים וטקסטואליים, ואף עודדו אותו לפעול לשינוי מעמדו: לא עוד "דור בהמתנה" החי בקהילה רגשית המבוססת על פחד, כניעה ופסיביות, אלא דור המסוגל להגשים את עצמו ולבנות קהילה רגשית המבוססת על כבוד, עצמאות, חופש וסולידריות.
אל הספר