הקדמה

עמוד:10

10 הקדמה לאורך כל הספר המחברת עשתה שימוש הוגן ולצורכי מחקר בתמונות שנלקחו מאתרי אינטרנט, דפי פייסבוק, ספרים ומאמרים תוך הפניה למראה המקום של מקור התמונה, פרטי הצלם ופרטי מי שהעלה את התמונה לאתר, ובקטעים שנלקחו מתוך יצירות ספרותיות, בהתאם לחוק זכויות יוצרים . נעשה מאמץ רב לאתר את היוצרים, והמחברת מודה לכל אותם יוצרים שנתנו את הסכמתם לשימוש ביצירותיהם, ותרמו בכך תרומה גדולה למחקר . מי מהיוצרים שמרגיש שזכויותיו נפגעו, מוזמן לפנות אל המחברת . מחברת הספר השתדלה להביא את סיפור ההתקוממויות במדינות ערב כפי שסופר על ידי המתקוממים עצמם בקול, בתמונה ובטקסט . הרציונל המנחה של הספר נסב על תיאור הרגשות, המחשבות והשאיפות האותנטיות של המתקוממים ללא הבעת עמדות שיפוטיות מצד המחברת . מאחר שמטרת הספר היא להאיר את הפן הרגשי שהיה משותף לכלל הצעירים, הספר לא התייחס בהרחבה להבדלים של דת, עדה, מקום מגורים, השכלה, תעסוקה או מעמד סוציו-אקונומי בקרב הצעירים . השימוש בלשון זכר רבים בספר מכוון פעמים רבות לשני המינים . כך למשל במילה "צעירים" הכוונה היא לצעירות ולצעירים הערבים גם יחד . כל הקטעים שצוטטו מתוך יצירות ספרותיות בערבית תורגמו לעברית לנוחות הקוראים . מושגים מרכזיים ושמות של יצירות ספרותיות הובאו גם בשמם הערבי . בתעתיק של שמות ומושגים מערבית לעברית האותיות שלהלן תועתקו באופן הזה : خ — ח' ; ظ — ט' ( יש לבטא ז ) ; ض — צ' ( יש לבטא ד ) ; ص — צ ( יש לבטא ס ) ; غ — ע' ( יש לבטא ר ) ; ذ — ד' ( יש לבטא ז ) . חלק מהמילים והשמות בערבית לא תועתק על פי התעתיק המקובל אלא על פי השימוש הרווח בעברית . למשל מוחמד ( ולא מחמד ) , מוצטפא ( ולא מצטפא ) , מוראד ( ולא מראד ) , מובארכ ( ולא מבארכ ) , סיסי ( ולא אל-סיסי ) , מורסי ( ולא מרסי ) , חוסני ( ולא חסני ) , סאדאת ( ולא אל-סאדאת ) , אל-קרדאווי ( ולא אל-קרצ'אוי ) , אנתפאדה ( ולא אנתפאצ'ה ) , עַסַבִּיַה ( ולא עצביה ) , נזאם ( ולא נט'אם ) . ובשמות האישים המוזכרים בספר הוחלט להכפיל את האות ו' בתעתיק לעברית של האות و , אלא אם כן היא מופיעה בראש השם . ברצוני להביע הוקרה לצעירים הערבים שניצלו את מהפכת המידע ואת הטכנולוגיות החדשות ( אתרי אינטרנט, בלוגים ורשתות חברתיות ) כדי לתעד ולהפיץ את הרגשות והמחשבות שלהם בכל הנוגע לסדר הפטריארכלי שבתוכו הם חיים זה עשרות שנים . אני מבקשת להודות לאומנים הערבים, שבאמצעות גרפיטי, ציורי קיר אומנותיים, מוזיקת ראפ, הצגות תיאטרון, סרטי קולנוע והומור פוליטי, העניקו שֵם ופנים למיליוני אזרחים אנונימיים שנפקדו מהשיח

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא